BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 133

״נפש דוד״ בלשון הזוהר היא — מלכות; ״נהר דנגיד ונפיק״ — יסוד; ״רוח דשריא בין אשא ומיא״ — מידת התפארת (הממזגת וממצעת בין האש — גבורה, ובין המים — חסד). לפי־זה פירוש דברי הזוהר כך הוא: ״נפש — דא נפש דוד, ואיהו דקיימא לקבלא נפש מההוא נהר דנגיד ונפיק״ — הנפש באה מספירת המלכות, אבל עיקר יניקת הנפש מן המדרגה שעליה — הרוח, והרוח — שרשו בתפארת, והרוח, הבא מתפארת, יונק מן הנשמה העליונה הבאה מן הבינה (״ונשמת שדי תבינם״).