ובספרי גדולי החב״ד העמיקו מאד בעניין זה, בהתבוננם בעניין המשל. המשל למה הוא בא? כדי להסביר לשומע שכל עמוק מאד, שאינו מושג בלי משל. כל מה שהשכל עמוק ביותר הוא נזקק למשלים יותר. יתר על כן: ממציאים אנחנו משלים למשלים וכו'. על שלמה נאמר: ״וידבר שלשת אלפים משל״ השכל, שהיה חפץ לגלות, היה עמוק כל־כך, שהיה צריך לשלשת אלפים משל כדי להסבירו, ״וה׳ נתן חכמה לשלמה״ להמציא ולגלות כל אלה המשלים. אבל באותה שעה המשל גם מכסה על עצם עומק השכל. המשל הוא סוף־סוף צל הדבר, ולא הדבר עצמו, דוגמא ודמיון למושכל, ולא המושכל. אבל המשל היותר שלם, טוב ויפה אינו מתאים בכל לנמשל, וכל־שכן, שאיננו מגלה את התוך שבתוך. הספירות והאורות אף הם מאירים ומשפיעים — וגם מכסים על הסתום מכל־סתום ונעלם מכל־נעלם.
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 14
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 14
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
