BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 148

״בספרא דשלמה מלכא אשכהנא. דבשעתא דזיווגא אשתפח לתתא שדר קב״ה חד דיוקנא כפרצופא דבר־נש, רשימא חקיקא בצולמא וקיימא על ההוא זווגא, ואלמלי אתיהיב רשו לעינא למחזי — חמי בר־נש על רישיה חד צילמא רשימא כפרצופא דבר־נש, ובההוא צולמא אתברי, ועד לא קיימא ההוא צולמא, דשדר ליה מאריה על רישיה וישתכח תמן, לא אתברי בר־נש. הדא הוא דכתיב: ויברא אלהים את האדם בצלמו, ההוא צלם אזדמן לקבליה עד דנפיק לעלמא. כד נפק בההוא צלם אתרבי, בההוא צלם אזיל, הדא הוא דכתיב: אך בצלם יתהלך איש. והאי צלם איהו מלעילא. בשעתא דאינון רוחין נפקין מאתרייהו, כל רוחא ורוחא אתתקן קמי מלכא קדישא בתיקוני יקר בפדצופא דקאים בהאי עלמא ומההוא דיוקנא, תיקונא יקר, נפיק האי צלם, ודא תליתאה לרוחא, ואקדימת בהאי עלמא בשעתא דזיווגא אשתכח״ (זוהר, פרשת אמור, דף ק״ד).