BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 175

שמא יאמר האומר: אם עיקר מהותה של הנפש הוא — הדיבור, של הרוח — המידות, של הנשמה — הבינה, של חיה — החכמה, של יחידה — הרצון העליון, מדוע הננו רואים והנה גם לבעלי הנפש (והם הרוב היותר גדול אפילו בין האנשים הטובים והישרים, אלה שלא זכו עוד, לפי־הקבלה, לרוח, ומכל־שכן לנשמה וכו') יש בכל־זאת גם מידות טובות וגם השכלה נכונה וגם חכמה וגם רצון טוב?