BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 259

״כל עניין האצילות, בריאה, יצירה, עשיה הם ד׳ דברים נקראים: רשימה, חקיקה, חציבה, עשיה, וכשנרד לעומק ד׳ אלו נדע אלו. והעניין, כי הרשימה — דבר הנרשם, שאין בו תפיסת דבר־מה, זולת שהיא [שהוא] רשימה בעלמא, שאין בו כי אם הבדל אשר בין אינו לישנו, ר״ל, כהבדל שבין האין הגמור ליש דוקא, תחילת הישות, בתכלית הדקות והקורבה אל האין, עד שאין הבדל (רצונו לומר: הבדל ניכר) בין האין והיש כלל, וזה [וזו] הדקות נקרא [נקראת] רשימה בעלמא. אמנם, הבחינה הזאת היא בחינת האצילות, עצמות הספירות במקומם [במקומן] שאינם [שאינן] גבול ולא רשות־עצמו. אמנם הם [הן] בין היש והאין, בין הגבול לבלי־גבול וכו'. והחקיקה — נרגשת כחגירת הצפורן, וכן הבריאה היא הויה נגלית (יותר) מהויות האצילות, ומפני שעדיין היא דקה מן הדקות היא מכונה בשם חקיקה לבד. והחציבה — היא גילוי הדבר יותר מחקיקה, עד שייקרא בלשון חציבה, שהוא משל אל החוצב דבר ממקורו, שהוא דבר הנרגש יותר כחקיקה בעלמא, והוא דמיון אל היצירה, שהיא הוויה נגלית יותר ויותר מהבריאה. והעשיה היא — גילוי הדברים בעצם עד הגיעם אל הדרגת הגשמיות״ (שם, פרק תשיעי).