BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 261

״ואחרי שנחקקה הקדמה זו בדעת המעיין לא ירחק ממנו, שכבר ימצא באצילות — אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, כי אחר שפירוש ״אצילות, בריאה, יצירה, עשיה״ הוא כוונה אל סדר־מדרגות הגילוי, אם כן כתר־עליון ייקרא ״בריאה״ בערך דקות המאציל (האין־סוף), ו״חכמה״ — יצירה בערך כתר־עליון, ובינה — עשיה בערך החכמה, ולא שיהיו ממש בריאה, יצירה, עשיה, אלא בריאה, יצירה, עשיה דאצילות, ר״ל: הכל באצילות. וכן גם כן תפארת ייקרא בריאה, ויסוד — יצירה, ומלכות — עשיה לא שיהיה ממש, אלא להורות על גילוי דברים, מדרגה אחר מדרגה״ (שם).