״תלת רישין אתגלפין דא לגו מן דא, ודא לעילא מן דא: רישא חדא — חכמתא סתימאה, דאתכסייא ולא מתפתחא, וחכמתא דא סתימאה רישא לכי רישיה דשאר חכמות* רישא עילאה עתיקא קדישא סתימא דכל סהימין: רישא דכל רישא, רישא דלאו רישא ולא ידע ולא אתידע מה דהוי ברישא דא, דלא אתדבק בחכמתא ולא בסוכלתנו, ועל האי אקרי: ״ברח לך אל מקומך ״והחיות רצוא ושוב״, ובגין כך עתיקא קדישא אקרי אין, דביה תלייא — אין״.
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 293
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 293
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
