BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 304

חכמה ובינה נקראות בזוהר בשם ״סבין״ (זקנים), וכתר עליון נקרא: סבא דסבין (זקן־הזקנים). והנה כתר עליון שבאצילות — ממנו מתעטרים כל הכתרים האחרים (יש בכל ספירה וספירה בחינת כתר: כתר שבחכמה, כתר שבבינה וכו', וכן בכל־עולם וספירותיו), ״מתנהרין כל בוצינין מיניה ומתלהטים״— כל הנרות מאירים ממנו ובוערים; מאירים — בסוד החסד; בוערים — בסוד הדין, ואף־על־פי שב״עתיקא״ אין עדיין שום דין, הנה הוא ״בוצינא עילאה טמירא דלא אתידע״ — אין בו שום דין בגלוי, אבל בהעלם־ההעלמים יש בו דין, ובהתפשטות הכוחות למטה הוא נגלה. ״האי עתיקא אשתכח בתלת רישין״ — כבר מבואר לעיל עניינם של שלשת הראשים האלה. ״וכלילן בחד רישא״ — בראש העליון, שנקרא: רישא דלא אתידע. ״וההוא רישא עילאה לעילא־לעילא״ — אותו ה״רישא דלא אתידע״ עומד למעלה מן הראשים האחרים, שיש בהם גילוי באיזו בחינה שהיא. ״ובגין דעתיקא קדישא אתרשים בתלת, אוף הכי שאר בוצינין דנהרין מיניה כלילן בתלת״ — כשם שיש שלש בחינות גנוזות ונעלמות בעתיקא, שקוראים אנו להן שלשה ראשים, כך נלהטים יתר הנרות — הספירות — בדרך שלשה־שלשה: כתר, חכמה, בינה; חסד, גבורה, תפארת, וכו'. ״עוד: עתיקא קדישא אתרשים בתרין — אף־על־פי שמדברים אנו על שלש בחינות ראשיות, הנה שלש הבחינות הראשיות האלה בעיקרן — שתים הנה. ומי הן? — ״כתרא עילאה דכל עילאין, רישא דכל רישי, וההוא דהוי לעילא מן דא, דלא אתידע״ — הכתר העליון ו״רישא דלא אתידע״. ״כך כל שאר בוצינין סתימין בתרין״ — ״כי דעת כלולה מחכמה ובינה, ותפארת מחסד וגבורה, ויסוד — מנצח והוד״ (״קרני אור״). אבל פשט דברי הזוהר, כמדומה, אחר הוא, שהרי לא בהכרעות הוא מדבר כאן (מה שהספירות השלישיות מכריעות בין השתים), כי־אם בעצם התפשטות הספירות בדרך שתים־שתים, ואפשר שהכוונה היא: חכמה ובינה, חסד וגבורה, תפארת ודעת (כי התפארת עולה על הדעת), נצח והוד, יסוד ומלכות. ״עוד: עתיקא קדישא אתרשים ואסתיים בחד, והוא חד, וכולא הוא חד, כך שאר בוצינין מתקדשין, מתקשרין ומתהדרין בחד, ואינון חד״ — אף־על־פי שמדברים אנו על שלש בחינות או על שתי בחינות, הנה עלינו לדעת, שסוף־סוף בחינות אלה הן רק לפי הבחנתם, השגתם ואופן קבלתם של התחתונים, אבל בעצם האמת האלהית — הכל אחד: שלש הבחינות, שאנו מבחינים בעתיקא, בעיקרן אינן אלא — ה״אחד״, וכן עשר הספירות בעיקרן אינן אלא — ה״אחד״.