״בצניעותא דספרא אוליפנא. דהא י׳ עילאה, י׳ תתאה, ה׳ עילאה. ה׳ תתאה, ו־ עילאה, ו׳ תהאה, כל אלין עילאין בעתיקא תליין, תתאין — בזעיר אנפין אינן. לאו תליין, אלא אינון — ממש, ובעתיקא קדישא — תליין, דהא שמא דעהיקא אתכסיא מכולא ולא אשתכח, אבל אלין אתוון דתליין בעתיקא, בגין דיהק״מון אינון דלתהא, דאי לאו־הכי — לא יתקיימון, ובגין כך שמא קדישא סתום וגליא: ההוא דסתים לקבליה דעתיקא קדישא סתימא דכולא. וההוא דאתגלו בזעיר אפין, ובגין כך כל ברכאן בעיין סתים וגלייא״, וכו' (אדרא זיטא. שם).
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 315
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 315
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
