BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 317

במגלת־סתרים למדנו, שיש שם הויה המרמז ל״עתיקא״, ויש שם הויה המרמז ל״זעיר אנפין״, וזהו: ״י׳ עילאה, י׳ תתאה, ה׳ עילאה, ה׳ תתאה, ו׳ עילאה, ו׳ תתאה״ — הראשונות מרמזות ל״עתיקא״, והשניות — לזעיר. ב״זעיר״ האותיות קבועות ממש, וב״עתיקא״ רק תלויות (לפי ש״עתיקא״ למעלה הוא מכל אות), ועל־כן כל שם קדוש הוא סתום וגלוי: סתום — במידה שהוא תלוי ב״עתיקא״, וגלוי — במידה שהוא קבוע ב״זעיר״.