״בחללא דגולגלתא, — מצייר הזוהר, — נהירין תלת נהורין. ואיתימא: תלת — ארבע אינון (כמה דאמינא: אחסנתיה דאבוי ואמיה ותרין גניזין דלהון)? דמתעטרן כולהו ברישיה, ואינון תפילין דרישא לבתר מהחברן בסטרוי ונהרין ועאלין בתלת חללי דגולגלתא, נפקין כל חד בסטרוי ומתפשטין בכל גופא, ואלין מתחברן בתרי מוחי ומוחא תליתאה כליל לון ואחיד בהאי סטרא ובהאי סטרא, ומתפשט בכל גופא ואתעבד מיניה תרי גווני כלילן כחדא, ומהאי נהיר אנפוי ואסהיד באבא ואימא גווני דאנפוי והוא אקרי דעת״.
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 332
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 332
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
