״חכמתא — אומר הזוהר — דאצטריך ליה לבר־נש: חד למנדע לאסתכלא ברזא דמאריה, וחד למנדע ליה לגופיה ולאשתמודע מאן איהו ואיך אתברי ומאן אתי ולאן יהך, ותיקונא דגופא היאך אתתקן, והיאך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכולא, וחד למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתיה, מאי היא האי נפש דביה, ומאן אתיא, ועל־מה אתי בהאי גופא טיפה סרוחה, דהיום כאן ומחר בקבר, וחד לאסתכלא בהאי ולמנדע עלמא דאיהו ביה ועל־מה אתתקן, ולבתר — בחין עילאין דעלמא דלעילא לאשתמודעא למאריה״.235״זוהר חדש״, שיר השירים, על הפּסוּק: שלָמה אהיה כעוטיה.
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 58
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 58
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
