BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 94

ביד עשר אצבעות — י׳ ספירות, ה׳ אצבעות בכל יד — שתי ההי״ן שבשם, בכל אצבע שלשה פרקים ובאגודל שני פרקים, הרי כאן י״ד פרקים כמספר יד. שתי הידים מצטרפות, הרי כאן — כ״ח כמספר כח. היד נקראת כף — מספר מאה — מאה ברכות, מאה השפעות עליונות: כל ספירה כלולה מיתר הספירות, עשר פעמים עשר — מאה. הכהנים מרימים את ידיהם, מקבלים השפעה רוחנית קדושה מאת הידים, ומשפיעים אחר־כך על ראשי המתברכים. בברכת כהנים (מלבד המלה ״שלום״) י״ד תבות כמספר יד. ״יברכך ד׳״ — כנגד אגודל (שבו רק שני פרקים); ״וישמרך יאר ד׳״ — כנגד אצבע; ״פניו, אליך ויחונך״ — כנגד אמה; ״ישא ד׳ פניו״ — כנגר קמיצה; ״אליך וישם לך״ — כנגד זרת. ״שלום״ זהו — מקור כל הברכות ועם זה גם התפשטותן והסתעפותן. שלום — אחד משמותיו של הקדוש־ברוך־היא (על־פי הגמרא, שבת), מידת היסוד, הבריח המבריח את העולמות, הכוח המאחד, מאגד ומחבר את העליון עם התחתון, מקבל שפע חיים, אור וקדושה מלמעלה ומשפיע למטה. לפיכך נקראת היד המברכת: כף השלום, ולפיכך נקרא גם צל הקדושה העליונה — סוכת שלום. מידת היסוד מייחדת ״קודשא בריך הוא ושכינתיה״ — תפארת ומלכות — שם הויה ושם אדני. כלומר, אורות של ״אדני״, המלכות, מתגדלים על־ידי ההשפעה שהם מקבלים, והרי כאן ש״פ אורות, כמספר שלום, עם ד' אותיות של המלה עצמה. כיצד? הא׳ (של אדני) מתגדלת על־ידי כפל ביו״ד של שם הויה, הרי כאן עשר, הד׳ על־ידי כפל הה״א — עשרים, הנו״ן על־ידי כפל הוא״ו — שלש מאות, היו״ד — על־ידי כפל הה״א האחרונה של השם — נון. ביחד — ש״פ. מספר זה מכוון, לפי הקבלה, למספר השרטוטים הדקים השוים שביד.