הפקודה השלוש־עשרה. לעשות פּדיון לבנו, לקשר אותו בחיים, כי שני ממוּנים הם: אחד על החיים ואחד על המות, ועומדים הם על האדם, וכשפודה האדם את בנו הוא שפודהו מאותו מות, ואין בכוחו לשלוט עליו. וסוד הדבר: ״וירא אלהים את כל אשר עשה״ בכלל; ״והנה טוב״ – זה מלאך החיים; ״מאד״ – זה מלאך המות.390השווה בראשית רבה: בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב: ״והנה טוב מאד״ – טוב מות. ולכן: באותו הפּדיון (שאדם פּוֹדה את בנו) מתחזק (מלאך) החיים ונחלש – זה של המות. בפדיון זה הוא קונה לו חיים, כאמור, ואותו הצד הרע מניח אותו ואינו נאחז בו.
בפרדס החסידות והקבלה, הקדמת ספר הזוהר 68
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 68
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
