Beit Aharon, Letters, R' Aharon (the Second) of Karlin 24

ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה וגומר. ונוכל לומר בפסוק הזה כל ענין יציאת מצרים. ידוע לכל כי כל ספורי התורה אינם רק לספר ניסים כי העיקר הוא האמונה פשוטה. אך בדורות הראשונים שהיתה עולם התוהו. כביכול היה צריך לשדד המערכות ולהראות ניסים נגליים בכדי שכולם יעידון ויגידון על אחדותו. ועיקר סיפור יציאת מצרים והניסים מיציאת מצרים לאחזאה מאן אתר אפיק לון לחירות כי כמו שכל יצירת העולמות היה ברצונו הפשוט להטיב לברואיו. ורצונו כביכול שבכל פעולות הגשמיות ופשיטא ברוחניות יהיה התעוררות תחילה מלמטה ובזה ישפיע בכל העולמות כל טוב כמאמר הצדיק יסוד עולם על פסוק ה' צלך. כמו הצל שעושה כמו שעושה האדם. וכמאה"כ כמים הפנים וכו'. כמו שכתבו מפרשי התורה וכפי שידוע לכל שכל עניני הבריאה בגשמיות וברוחניות הוא סתום וגליא. היינו הכלים בהתגלות והחיות סתים וטמיר וגנוז. וכמו כן בעבדות הן בתורה הן במצות יש בהן עובדא ומילולא ורעותא דלבא סתים וטמיר. כמאה"כ הנסתרות וכו'. והגם כי זא"ת וז"ה שניהם לשון התגלות עם כל זה. בחודש. דבר שהוא חידוש היה גנוז מקודם וכמאחז"ל נוסף עליהם משה שנתנבא התפשטותו בכל דרא ובכל ישראל ועל ידו נוסף עליהם בז"ה הדבר. וידוע כי ז"את היא בעינינו וכמו שדברנו כמה פירושים. ע"כ צריך כל אדם כל זמן שהנשמה בקרבו להשגיח על זאת לפי ערכו ויכולתו וכחו בעת כזאת לעשות ולדבר ולחשוב בטוב הבורא ית"ש בכל שעה ורגע בנסים נסתרים וחסדים הנגלים שגומל עמנו בכל ?כולליות שברא באברים הגשמיים וכנגדם ברוחניים לפי חכמתינו שנתן בלבנו. ובהמה לדעת ולעשות רצונו בכל זמן ובכל יום ובכל שעה ורגע כמאה"כ לרגעים וכו'. בכל מה שביכולתו לעשות בנקודת אמת שכוללת כל האותיות וכל הברואים כי חותמו אמת מראש תוך סוף. וכשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כחם בזו העת ושעה אחת בתשובה ומעש"ט ובזה הנער"ה באה אל וגומר אפילו כשהוא מנוע"ר מכל. מלא בושה וכלימה. כמאמר א"א מו"ר זצ"ל שבזה הכלי מלא שיחזיק והמועט יחזיק את המרובה כי מעט מן האור דוחה הרבה וכו'. נמצא לפ"ז אין מעצור לה' להושיע בין רב למעט בכ"מ ובכל זמן ובכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו שאין יום דומה לחבירו מאחר שמחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ובפרט בשבתות קדשינו שבכל תפלה ובכל סעודה מעלין בקודש הוא לכ"ם דווקא לדעת כי אני וגומר ממתנה טובה שיש בבית גנזי וכו'. וכשיגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתינו לשלום בכל מועד ניתן הימים הקודמים להכנה כגון חג המצות שואלין ודורשין שלשים יום קודם. וכל ענין מחיית עמלק והמן. והפרשיות שקורין קודם פסח הכל הוא הכנה לקבל קדושת וחירות חג המצות. וההכנה מורה על שני ענינים. האחד לטהר גופו ונשמתו ונפשו ועשייתו ודיבוריו ומחשבתו מכל הדברים המעכבים. והשני לקבל היראה והחיות קודם בא הזמן המקודש. בכדי שבזמן המקודש ההוא יהיה כלו מוכן בלי שום תערובת ההיפוך. וכמו ההכנה ליום אחד יוודע. ההתחלה מהספירות הנקיים יומי ושבועי. ומיום אחד הנ"ל צריך להוודע לו בכל הענינים. וכמו כן יזכור את בוראו בימי בחרותו עד אשר לא תחשך השמש וגומר כמאמר הצדיק יסוד עולם. לבא נכון ומזומן לימים הנוראים והטובים ובאור פניו יהלכון ע"י השופר והתפלות ועצומו של יום הקדוש והנורא שימינו פשוטה ע"י החסדים הפנימים והמקיפים ע"י סגולת הימים והלולב ומיניו. וע"י אלו הימים והעשיות מחוייב כל או"א להמשיך על עצמו קדושה וחיות על כל ימי השנה להכיר חסדי השי"ת ונפלאותיו וחסדיו בגשמי ורוחני וליתן שיר ושבח והודיה בכל יום ויום ובכל לילה ולילה ובכל שעה ורגע חיים ברצונו. ולפי שיצ"מ מורה על חידוש העולם לכן בכל השבתות ומועדים אומרים זכר ליציאת מצרים. ועיקר החידוש בעולם המעשה שבכל יום ויום יהיו כחדשים. ע"כ נאמר ועבדת וגומר הזא"ת בחודש ובחידוש הזה חדתותא דסיהרא שהם מתחדשים כמותה שיהיה ברצון ובשמחה מחדש בכל יום יוכל כאו"א להתקרב לנקודת האמת והשלום ולזכך כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ומדותיו להשי"ת היחוד יחודו של עולם לפי ערכו והשגחתו להתהלך בתום ילך בטח: