Beit Aharon, Letters, R' Aharon (the Second) of Karlin 53

לאנ"ש שוי"ר בכל טוב ומשאלות לבם לטוב. בהיותי בקארלין מחמת גודל הטרדה וקלקול הדרך שכחתי מלבא במכתבי לזרזם בעסק בהכנ"ס שיבואו על המוגמר לגמור בכי טוב וטוב יהיה להם בגשמי וברוחני להתאחד בבית תפילה בכל השנה ובפרט בימי חג הבע"ל ובכל דור ודור חייב אדם וכו' ואיך ומה ומתי אם לא עכשיו ח"ו היינו בימינו המבורכים האלו מהכנת ביעור חמץ והשאור מרשותינו ומבתינו בתי גואי בנקודת הלב להסיר הנקודה השחורה שהתולעת מתחיל להתרקב והיינו הנקודה שמבערין החמץ ונשאר מצה כמאמר חז"ל בספרים הקדושים. ומצה מורה על החירות בחרות על לוח הלב שלא תהיה כמצות אנשים מלומדה הן בתורה ובעבודה שבלב זו תפילה ובכל מצות מעשיות להיות מעושי דברו לשמוע בקול דברו. ובזה נכללו כל החושים עשיה ושמיעה ודבור וקול כשמתאחדים באהבת חברים המקשיבים לקול השי"ת ויראיו לנוצרי בריתו להודיעם את הדרך ילכו בה וגומר. וזכירת יצ"מ התחלה לכל המצות וימים טובים. היינו כשיוצאים ממצרים ע"י הכנת החג הבע"ל וע"י קדושת הלילה הזה ליל שמורים ותיכף התחלת ספיר גזרתם מזוקק שבעתים בכל המדות והמחשבות ואחר כוונת הלב הן הן הדברים. ועפ"י הדברים האלה כרתי וגומר ביום אחד יוודע לה' ית'. ויום אחד בשנה חשוב לכל השנה שכן צריך בכל הימים ובכל הזמנים כולן שוין לטובה ולברכה יהיה לנו בתוך כלל אחב"י. ויחוגו את חג המצות בחדוה ודיצות בהלל הגמור ובסדר הלילה הזה. ליל שמורים לכל בני ישראל. שישאר נקודת הלב לטוב כל הימים לרבות הלילות ולהביא לימות המשיח. מנאי אהו' דו"ש באהבה וחיבה יתירה נודעת: הק'