Beit Aharon, Letters, R' Aharon (the Second) of Karlin 55

כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. כתבי הק' מקשים ע"ז לאו סופיה רישיה ולאו רישיה סופיה לשון נוכח ונסתר. ועוד לשון רבים. והלא הכתוב אומר [* אולי צ"ל כימי צאתך] יום צאתך מארץ בלשון יחיד. ומתרצים ע"פ אמיתות וקדושת תורתם הקדושה. ולפענ"ד נוכל לקבל מזה הפסוק ללכת בדרכי ישרים. ידוע לכל כי ימים נקראים מדות כמאמה"כ אוהב ימים לראות טוב. היינו שיראה בשכלו ובלבו ובפיו שיהיו שוין לטובה מחמת שהמדות מתמצין לפי דרכו ורצונו של אדם לטוב או למוטב ח"ו. וכל הענין של בירור המדות לטוב נמשך ממחשבות טובות לצרפה למעשה הטוב לטוב. והמדות נקראים בלשון רבים. כי בכל מדה יש דבר לטוב והפוכו ח"ו. וכשאדם מטהר מחשבתו בלב אחד לאחדות רשות היחיד ומיוחד נמשך להמדות ג"כ האחדות לאחד. וזה נקרא פלא לקשור דבר רוחני בדבר גשמי. היינו שלא יהיו המידות משועבדים לההיפוך ח"ו רק שיהיו כלי המעשה והמדות לעשות רצונו ית' והרצון נמשך מהמחשבה ורעותא דלבא. וזהו סוף מעשה במחשבה תחלה. וסוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ויראת ה' ראשית חכמה בראש ובסוף. וזהו לשון יחיד אראנו נפלאות באחדות לשון יחיד וגם לשון נסתר מחמת שיומשך מהפלא שהוא לשון כסוי. כי כל החיות וכל הקדושות ופנימיות נמשכים מההעלם אל הגילוי. וע"ז נאמר ואדכר חמשין זמנין יציאת מצרים לאחזאה מאן אתר אפיק לון בכדי שיהיה לנו מהלכים בין העומדים ללכת בדרכי ישרים במעשה ודיבור וממשבה. למדוד אותם למדות טובות מרובות שיהיו לטוב. וכ"ז ע"י הכנות הימים המבורכים זמן הקמת המשכן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ממש ע"י קרבנות הנשיאים מקורות כל שבט ושבט. ועי"ז נוכל לבער ולהשבית החמץ והשאור מבתינו ומרשותינו היינו מדברי הרשות. וכולי האי ואולי נוכל לקבל החירות בליל השמורים לכל ב"י לדורותם. בכל דור ודור חייב אדם היינו שיושלם בשם אדם. לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים. כי גאולת מצרים מורה דרך להחירות שצריך האדם להמשיך על עצמו היינו בזמן תורתינו. ובפרט בלילה הזה כולו מצה שמורה על החירות. והעיקר שלא יהיה משועבד לשום מידה להפוך ח"ו. רק להשוות מדותיו למעשיו דבוריו ומחשבותיו כולו לטוב. ועי"ז נוכל למימני יומי ושבועי בטהרה וקדושה להמשיך המחשבות טובות בכדי לטהר את המדות ועי"ז נוכל לבא לאחדות יום אחד יוודע ולאחדות יום אחד בשנה חשוב שנה להיות טוב תמיד בכל יום ויום יהיו כחדשים. ופשיטא בשבתות קדשינו ולמועדים ולרגלים שיגיענו ה' ע"י רשימת חירות חג המצות שהוא ראש כל מועדות וממנו נמשך החירות לכל זמן כמאמרינו זכר ליציאת מצרים לכל עבודת הזמנים וכפי מה שהוא בעתו ובזמנו. היוצא לנו מזה שמחוייב כל או"א לראות א"ע כאלו וכו'. היינו לחפש בחיפוש נר מצוה ולבחון כליות ולב שכל מה שעושה ומדבר ומחשב שלא יהיה ח"ו נגד רצונו ית'. וממילא עשה את האדם ישר. שע"י רוחו אשר עלינו ודבריו אשר שם בפינו. כי הלא דבריו כאש וכל דבר אשר יבוא וגומר. וגם ממאורי אור ונר לזכך את כל הכלים הפנימים והחיצונים ע"י לימוד התורה ועשיות המצות מעשיות והעיקר בעבודה שבלב זו תפילה שיהיו כל הדברים הקדושים יוצאים מן הלב ללב שלו כי רחמנא לבא בעי שהיא נקודת כל החושים וההרגשות. ושמעתא בעי צלותא מרישא לסיפא ומסיפא לרישא כמאמר הכתוב יתמך דברי לבך ג"כ כמאמר הנ"ל: