Beit Aharon, Letters, R' Asher (the First) of Stolin 15

אחינו ב"י. הנה נודע יד ה' את עבדיו חיבה יתירה נודעת. וחביבין ישראל שאמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה לך והודיעם. וזעם את אויביו שמתן שכרה לא הודיעם. וידוע גודל קדושתו בעצמותו למעלות האנשים שומרי שבת כהלכתן דרשו מעל ספר ה' ותמצאו חפץ. עד שאמרו חז"ל שקולה שבת שכל המודה בה כמודה בכל התורה. ואיתא בגמ' על פסוק כי מי בשחק יערוך ונאמר ביום השבת יערכנו. וכל עריכות של כל אדם הן בעוה"ז והן בעוה"ב והן לתחיית המתים הכל יערוך אליו לקדושת השבת. הגם שאין צריך לזה כי זה ידוע ומפורסם בכל התורה כולה בכלל ובפרט שהוא מלא על כל גדותיו. ונחלין ומבועין שתורתינו הקדושה במצות שבת גרוסה. והן עתה שמעתי קול ענות מעבירין קול במחנה לאמר נבלה נעשתה בישראל. יען אשר בהיותם במקום מסחר המלח ונושאין ונותנין בהרמת ידיהם בעקירה ובהנחה להניח בספינות ובעגלות. ונתהוה על ידיהם חילול שבת בעוה"ר בפרהסיא וחוצבין ועוקרין ממחצב המלח. ומכש"כ בהשמעת קולם לערלים לעשות מלאכתן. אשר יש בזה כמה מלאכות אבות ותולדות. ואפשר כל הל"ט מלאכות. ואין איש שם על לב לאמר הלא משומרי שבת אני. גם בעת הליכת הספינות נגמר ונעשה על ידם ושלוחיהם דברים האסורים מאבות בהוצאות והכנסות מרשות לרשות. והנה אנכי בשמעי זאת לפום ריהטא אמרתי יפה השתיקה. וטוב למשוך את ידי מלבוא בתוכחת מוסר. ושמתי לנגד עיני מאמר חז"ל תמה אני אם יש בדור הזה וכו'. ואחרי שובי רעיוני יבהלוני חיל ורעדה אחזתני ותסמר שערות ראשי. יען נתוודע לי האנשים אשר הרימו את ידם וגם המה היו בזה והמה מאוכלי שולחני. ואפשר שיש בידי למחות. ואולי עלי מוטל להזהירם לאשר בקולי ישמעון. ולהציל את נפשי באתי. לזאת קולי ארימה. אהוביי אחיי ב"י הביטו נא וראו כי חטאתכם ורעתכם רבה ננד ה' וחטאתכם גדולה עד למאוד. איך לא תיראו מהקללות והארורים הכתובים על עוברי דת והן מחללי שבת בפרהסיא. שימו נא לבבכם על זאת. כי מלבד הנבלה הגדולה הזאת שעוברים את פי ה' והם מאבדים עצמם לדעת כי אני ה' מקדשכם ביודעים ובלא יודעים. ואף גם זאת כי חטאתכם רבה שמחללין את ה' בפי ההמון שנמשכין אחריהם ועושים כמעשיהם באמרם הלא האנשים ההמה אשר תורת ה' בידם ושואלים ודורשים בעבודת ה' ית' קרבת אלקים יחפצון ונקראים בשם חסידים. ואם הם עושים מעשים כאלו חילול שבת בפרהסיא. מה יעשו אזובי קיר דלת העם. והם יראו וכן יעשו. ולא די להם מה שחטאו בנפשותם עוד ידם נטויה ללמד לאחרים להקל בעיניהם חילול שבת לגמרי. ועל ידם הותרה הרצועה לעשות איש כל הישר בעיניו. ועוד אלי דבר יגונב. ותקח אזני שמץ מנהו. המה לשמצה בקמיהם בין הערלים לעשות מלאכתן כאלו ביום חגם ודוברים רע על נפשם דברי חרופין וגדופין נגד הערלים שמטילין עליהם כמשפטם והן משיבין שהיהודים רוצים ומכריחים אותם לחלל חגם כאשר המה מחללים. ובעוה"ר היינו ללעג ולקלס בעיני העמים מגודל חילול השם. השם הטוב יכפר עליהם: