פרק מו להוסיף עוד בראיות מן המוחש ממה שהעניש השי"ת את פרעה ואת מצרים, ופ' ויהי בימים הרבים ההם וימת וגו', ראה ראיתי את עני עמי וגו' ואני ידעתי כי לא יתן אתכם וגו' אין הש"י מעניש את ישראל על מה שחוטאים בדבור בשעת צערם, כי אין אדם נתפש על צערו, אבל נתפש האדם על דבריו שמדבר שלא בצער או אם הצער אינו מוכרח, וכן בדבור טוב נשכר האדם, וטעם לעונש מרע"ה ושלא נכנס לא"י כו'.
בית אלהים, הקדמה, מפתחות 96
Beit Elohim, Introduction, Table of Contents 96
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1872 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
