Beit Elohim, Introduction 19

ולא נמצא בכל המקרא רמז לנפש רוח נשמה בג' פסוקים זה אחר זה כמו אלו, וכנה שלשתם ברוח כמו שנרמז באדם הראשון נפשו הראשונה בשם רוח, כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים, כי לשון הפחה באפים הוא נאמר על הרוח כדכתיב (יחזקאל ל"ז) מד' רוחות בואי הרוח ופחי, וכדכתיב (שמות ט"ו) וברוח אפך נערמו מים, ולכן אמר נשמת חיים כי בלשון חיים נרמז הרוח ג"כ כמו שכתוב נשמת רוח חיים באפיו וכו', והרי הוא כאלו אמר ויפח באפיו נשמת רוח חיים, כי שם רוח הוא כולל לשלשתן נפש רוח נשמה, מהות שלשתן הוא רוח, כמו שנאמר במלאכים (תהלים ק"ד) עושה מלאכיו רוחות, לא נאמר בהם נשמות ולא נפשות אלא רוחות, כי מדרגת אלו הג' הוא נפש רוח נשמה, נפש היא מדרגה למטה משלשתן, הנפש החוטאת היא תמות (יחזקאל י"ח), והרוח למעלה הימנה, כי הרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה (קהלת י"ב), והנשמה היא למעלה מכולן, כי היא נזכרת בפירוש ביצירת האדם ונפיחת נשמתו, והמלאכים הוא ידוע כי הם למעלה ממדרגות האדם, ועכ"ז אמרו חז"ל (מדרש תהלים צ"א) על הצדיקים שהם גדולים ממלאכי השרת, ולכן כנה אותם ברוחות, כי הרוח היא מדרגה אמצעית באדם בין הנפש והנשמה, כי בערך רוב האנשים שהם בינונים, המלאכים הם רוחות למעלה ממדרגת הבינוניים שהם בעלי נפש ורוח, ובערך הצדיקים גמורים שהם גדולים ממלאכי השרת והם בעלי נשמות טהורות נקראו המלאכים רוחות למטה ממדרגות הצדיקים גמורים: