Beit Elohim, Introduction 3

ולזה אינו שבח לאדם שישבח עצמו במעשיו הטובים ובלמוד התורה וקיום מצותיה, כי הוא ית' הכין טבעו לכך ביצירתו כמו שנזכר, והקדים טובותיו עמו מיום צאתו מרחם אמו בכל הצריך לו, בהיותו משולל מן הידיעה הצריכה לו עד שגדל ונתיישב בשכלו והכיר כי מה' היתה לו, והשתדל להשכיל ולהטיב דרכיו לעבודת בוראו, וע"ז שנינו בפרקי אבות (פרק ב') ריב"ז קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, הכוונה כי גם שאמרנו שאין ראוי לאדם להשתבח במעשיו הטובים ובלמודו, איפשר היה שישבח עצמו כשלמד ועשה הרבה יותר מחבריו, לזה אמר כי לכך נוצרת, כי מה שהרבית בלימוד התורה יותר מחבריך, הוא כי היתה לך הכנה טבעית מאת האל ית' ביצירתך יותר מהם ולכך נוצרת כך כדי שתרבה לפי כחך והכנתך ולכן אל תחזיק טובה לעצמך, וכמו שאמר בן עזאי (יבמות ס"ו) שהרבה ללמוד יותר מקצת חביריו, כי חשקה נפשו בתורה, כי נפשו היתה מוכנת ומשתוקקת ללימוד התורה יותר מהם, וכל איש כפי כחו והכנתו חייב לעסוק בתורה אל יחסר המזג, כ"א יחסר מכדי יכלתו והכנתו עתיד ליתן דין וחשבון ע"ז, גם כי למד הרבה יותר מחבריו, אם היתה הכנתו יותר ממה שלמד וחבריו לא למדו כמוהו אלא שלמדו כפי כל הכנתם, יהיה להם יותר שכר ממנו, כי השלימו את חק הכנתם והוא לא השלימו, וכמו שאמרו ז"ל (קדושין מ) כי תחילת דינו של אדם על ביטול תלמוד תורה דכתיב (משלי י"ז) פוטר מים ראשית מדון.