Chesed LeAvraham, Even Shetiya, Maayan 2 53

נהר נג - בסוד הצדקה, ובסוד מחצית השקל בכל שנה, ופדיון הבן:

הענין מה שהוצרך הכתוב לכתוב בכמה מכרו את יוסף בעשרים כסף, להודיענו כמה נהנו ממנו כדי שנוכל לתקן מה שעיוותו, והעשרים כסף היו עשרים דינרי כסף, וכל דינר ו' מעין, וכל מעה ד' איסרין שהם בין כולם כ"ד איסרין, וכל ד' דינרין של כסף הוא שקל הקודש, נמצא שכל העשרים דינרי כסף הם חמשה שקלים, ולפיכך נצטוינו בתורה לפדיון הבן ליתן ה' שקלים כנגד אותם השקלים של מכירת יוסף, ומאלו החמשה שקלים הגיע לכל אחד מחצית השקל וחלקו החמשה שקלים לעשרה חלקים ולפיכך נצטוינו בתורה ליתן כל אחד ואחד כופר פדיון נפשו מחצית השקל בכל שנה ושנה לקרבנות צבור, ואפילו בזמן הזה שאין בית המקדש קיים חייב כל בר ישראל ליתן אותם לעניים שתורתם אומנתם. ודע כי הצדקה שנותן אדם מדעתו ומרצונו בלבב שלם יש בה סגולה להצילו מדינה של גיהנם, אמנם הצדקה שאדם נותן דרך גאוה להתכבד בה או דרך בושה שאם לא יתן יתבייש מאחרים שיתנו יש בו כח להצילו ממיתה משונה, אבל אין בה כח להצילו מדינה של גיהנם, כי מיתה משונה הוא צער זמן מועט אבל צער גיהנם הוא צער הוא לזמן מרובה, ועוד שזה צער גשמי וזה צער רוחני, ולא די שמצלת ממיתה משונה אלא אפילו ממיתה בידי שמים, מסכ"י וזמש"ל: