ולכל בני ישראל הי' אור במושבות'. י"ל ע"ד דאיתא בנדרי' כל המתמם עצמו הקב"ה מתמם עמו עיי"ש וכתי' התהלך לפני והיה תמים ולא כתי' והי' תמים והתהלך לפני כי מקודם צריך אתערותא דלתתא וזהו התהלך לפני ואח"כ והיה תמים היינו שהקב"ה יתמם עמו כמו שהוא הולך באמת כך הקב"ה מראה לו האמת ג"כ וזהו נהרו דאנפין כדאית' בזוה"ק שאמת הוא נהירו דאנפין וכמ"ש והיה לך ה' לאור עולם וה' הולך לפניהם היינו אור נהירו דאנפין וזהו ולכל בני ישראל היה אור במושבותם היינו במושבתם ומושב הוא לשון עכבה שמעכב ומבלה ימיו בטוב: תם היינו אמת מדת יעקב שנקרא איש תם אזי ולכל בני ישראל היה אור מחמת שהיו הולכים בתמימות ובאמת היה הקב"ה מאיר להם ג"כ נהירו דאנפין כנ"ל והבן:
דגל מחנה אפרים, לקוטים על התורה, בא 1
Degel Machaneh Ephraim, Addenda on Torah, Bo 1
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.