עוד ירמוז ע"ד דאיתא בזוה"ק אכלו רעים אילין דלא מתפרשין לעלמין: שתו ושכרו דודים זמנין מתפרשין וזמנין לא מתפרשין ואימתי לא מתפרשין כד אתנהיר להון נהירו דאנפין מרזא דעתיקא ואזי כל עלמין בחידו ובנהירו דאנפין וזהו רזא דיחודא שהשכינה נתעלה וכן כל הנשמות קדושות האחוזים בה ומשם נשפע כל ההשפעות וכל התענוגים שכולן נקראים חיים שהם סניפין להיות האדם וזהו שמרמז וישן ותרגומו ועתיק מפני חדש היינו כשיהיה התעוררת ג"כ מלמטה היינו מפני חדש שיהיה פנים של התחדשות מלמטה ואימתי כד אתנהיר נהירו דאנפין מרזא דעתיקא ואזי תוציאו פנים של התחדשות היינו שיהיה ג"כ יחוד למטה ואזי כל עלמין בחידו ונשפעין כל ההשפעות וכל זה הוא רק על ידי מדת אמת שמעוררים מלמטה בזה אתנהיר נהירו דאנפין וזהו ונתתי שלום באר' שלם חסר ו' הוא מספר ש"ע היינו ש"ע נהורין: בארץ היינו ע"י מדת אמת כנזכר בתיקוני' אמת הוא ר"ת אלף מאתן תשעין שהוא ארץ והוא ע"ד אמת מאר' תצמח גם השכינה נקראת ארץ שהוא מלכות מדריגה תחתונה וממנה כל היראות נמשכו וכשיש יראה פנימיות אזי ממילא בטל ממנו כל היראות חיצונית כי הם רק מדריגת התעוררת לבוא מהם אל יראה פנימיות וזהו ושכבתם היינו אפילו בשעת נפילת המוחין שמכונה בשם שכיבה והיינו בשעת קטנות ואין מחריד היינו אעפ"כ לא תצטרכו לשום יראה וחרדה חיצונית כדי להעיר לכם אל יראה פנימיות כי תמיד תהיו דבקים אל יראה פנימיות והבן כל זה:
דגל מחנה אפרים, בחוקתי 11
Degel Machaneh Ephraim, Bechukotai 11
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.