ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה י"ל בדרך רמז ע"פ מאמר חז"ל כל העולם לא נברא אלא בשביל זה וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ע"ש העולה משם דעיקר בריאות העולם וכל ישראל היה רק בשביל צדיק אחד שעובד הש"י תמיד באמת ובתמים ובאהבה שלימה וכשהצדי' מעורר חשקו ומשתוקק להדבק באלהים חיים ממילא נמשכו אחריו כל ישראל שכולם נקראים מלאכתו שבשבילו נפעלו ונבראו: וזש"ה ויכל הוא לשון חימוד וחישוק כמו כלתה נפשי היינו כשהצדיק שהוא בחי' יום השביעי שהוא שבת מעורר השתוקקות ומדבק עצמו לאור פני מלך חיים: אז הוא מפעיל פעולת החשוקה בכל הנבראים שהם כולם מלאכתו אשר עשה ע"ד הנ"ל כי כולם לא נבראו אלא בשבילו והבן. עוד י"ל שמרמז ע"ד שכתוב בזוה"ק כד עייל שבתא וכו' וכל דינין מתעברין מינה: וזש"ה ויכל שיכלה אלקים היינו הדינין ביום השביעי כד עייל שבתא כל הדינין בטלין ומבוטלין ורחמים גוברים והבן:
דגל מחנה אפרים, בראשית 8
Degel Machaneh Ephraim, Bereshit 8
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.