Degel Machaneh Ephraim, Chayei Sara 14

או יאמר וה' בירך את אברהם בכל ויש שני דיעות חד אמר בכל גימ' בן ובן היה לו וחד אמר בת היה לו ובכל שמה ויש לבא' דלא פליגי כלל ואחד מפרש דברי חבירו ונקדים מה דאיתא בכתבי הקודש של הגאון מוה' יעקב יוסף הכהן בשם מהר"ן ז"ל על מאמ' חז"ל בת תחלה יפה לבני' דבחי' בת היא כשלא השיג עדיין שום השגה רק מתאוה להשיג זהו בחי' נוקבא וכשמשיג איזה השגה נקרא בחי' בן ודכר וצריך בכל מדריגה ומדריגה שהוא בא לה צריך לידע וליתן לב שעדיין הוא בחי' בת ונוקבא שלא השיג עדיין כלום כי הש"י אין סוף ב"ה ועבודתו א"ס ואז יכול לילך ממדריגה למדריגה במעלות רמות וזהו שמרמז בת תחלה כשהיא בתחלה בחי' בת כנ"ל שהיא בחי' נוקבא אז סימן יפה לבנים היינו שילך ממדריגה למדריגה וישיג השגה בחי' בנים ע"כ ודפח"ח ולפי דברי קדשו י"ל שזהו שכיוונו השני דיעו' במאמרם ז"ל חד אמר בכל גימ' בן והיינו שהשיג מדריגה גדולה בחי' בן וח"א בת היה לו אפי' שבא למדריגה גדולה לא היה אצלו רק בחי' בת שהיא נוקבא וצריך להשיג יותר ויותר שהיה במדריגה יותר גדולה היה יותר מתאוה להשיג והבן שצריך להשיג יותר ויותר כמו שאומרים בשם אא"ז נ"ע זללה"ה על מאמר חז"ל כל מי שיש בו שלשה דברי' הללו וכו' עין טובה וכו' ושלשה דברים אחרים וכו' עין רעה וכו' וביאור ז"ל דבאמת צריך להיות באדם גם בחי' ג' דברים אחרים היינו אצל עבודת הש"י ב"ה יהיה עין רעה שלא יספיק לו כל העבודה רק לילך תמיד ממדריגה למדריגה להוסיף שלימות בכל יום ויום וכל העבודה שעשה מכבר יהיה כלא נחשב אצלו נגד העבודה שצריך לעבוד הבורא ב"ה ועין טובה בענייני עוה"ז שיספיק במה שיש לו ולא יהיה נחשב בעיניו כלל תענוגי עוה"ז להיות מתאוה ומשתוקק כלל לזה רק יסתפק במה שיש לו ולא ירדוף כלל אחר המותרות וכן השאר ב' מדות אחרות והמש"י ע"כ דברי קדשו ולפי דבריו הקדושים האלו אמרתי שזהו פי' הזוה"ק זכאה הוא מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה הוא רב בעלמא דאתי ע"כ והיינו זכאה הוא מי שיש לו שני מדות אלו עין טובה ועין רעה עין טובה דאזעיר גרמיה בהאי עלמא ומסתפק במה שחננו הש"י ואינו רודף אחר גדולות ונפלאות ממנו ועין רעה שיהיה רב בעלמא דאתי היינו בעניני עוה"ב ועבודת הש"י ב"ה יהיה לו מדת רב שלא יהיה לו הספקה וצימצום בדבר רק תמיד יתאוה וישתוקק לעבודת הש"י יותר ויותר לאין שיעור וסוף ולא יהיה נחשב כלל בעיניו מה שכבר עשה כי המלאכה מרובה וזה תלוי בזה כי מי שהוא צדיק ויש לו עין רעה בענין עוה"ב ורוחניות שלא יהיה הספק' וצמצום אצלו רק תמיד ישיג יותר ויותר ממילא נתבטל ממנו כל תענוגי עוה"ז ויש לו בהם עין טוב' מחמת שכלא נחשב אצלו כל ענייני עוה"ז נגד תענוג אחד מעוה"ב ומחמת דביקות' וחפצם תמיד בתענוגי עוה"ב נתבטל ממנו לגמרי תענוגי עוה"ז ואצל הרשע להיפו' חלילה וזה י"ל שמרמז הפסוק כנ"ל ששני הדיעות הם אמת שאפי' כשהשיג השגה גדולה בחי' בן לא היה נחשב אצלו לכלום רק היה בחי' בת אצלו הי נו בחי' נוקבא וי"ל ג"כ שהיו בו שני בחי' אלו בן ובת בחי' בן בענייני עוה"ז כל מה שהשיג היה לפניו הרבה ואינו צריך שוב לכלום ובחי' בת היינו עיין רעה בתענוג עוה"ב והבן: