Degel Machaneh Ephraim, Devarim 1

אלה הדברים אשר דבר משה וכו' בעבר הירדן במדבר בערבה וכו' ודי זהב: י"ל שמרמז מרע"ה בדברי תוכחות אלו ממש לדרוש והיינו בעבר הירדן ע"ד אבנא די מחת לצלמא הווית לטור רב כי ידוע עבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה ושניהם מכונים בשם אבן כי המצוה כביכול נקראת אבן כמו אבן בוחן אבן שתיה נמצא בהעשיות המצוה בדביקות השכינה כביכול ומצוה גוררת מצוה עד אין קץ לאלפים ולרבבות: נמצא אבנא חדא הווית לטור רב של אבנים בריבוי המצות הגדולים הנמשכים ממצוה אחת וכן ח"ו בעשיות רע שהוא בחטא אבן נגף וצור מכשול ועבירה גוררת עבירה ונעשה ג"כ לטור רב בהצטרף ריבוי העבירות הנמשכים מעבירה אחת גם ידוע העושה עבירה קולה לו קטיגור אחד והוא המייסרו אח"כ ומבקש עליו דין ח"ו שהעוונות עצמם הם המריעים לאדם והן הם הדינים השורים על האדם וזהו במדבר היינו מה שפוגם בדיבור: בערבה הוא ענין פגם ברית המעור שמכוון נגד ברית הלשון גם רומז בערבה לשון עירבוב וטירוף הדעת היינו שאין להם דעה להבדיל בין טוב ורע והולכים כשיכור לדעתו ושכלו מעורבב ומבולבל ואח"כ רימז התיקון לאלו לבן וחצרות ודי זהב היינו ענין ג' תיקוני החטא הידועים תשובה תפלה צדקה והיינו לבן הוא סוד תשובה ע"ד המדרש שכתב על הידעתם את לבן בן נחור היינו הידעתם את מי שמלבין עוונותיו והיינו תשובה ונחור היא גימ' אלהים אותיות חרון שמהם חרון אף בא לעולם והוא שאמר הידעתם את לבן בן נחור היינו שיש בתוך החרון דבר המלבין לעורר חסד והיינו תשובה שמלבין עונותיו ע"ד כשלג ילבינו: וחצירות היינו מעלה יותר מזה והוא תפלה כמ"ש חצרותיו בתהלה ולכך חצירות נקרא תפלה כי כמה וכמה חצירות יש בענין התפלה בעולמות העליונים זה למעלה מזה כידוע ודי זהב היינו צדקה שהוא עליונה מכולם בסוד היכל ה' כמ"ש אני בצדק אחזה פניך והצדקה מחבר צדק עם צדקה ונכנס בזה השער לה' צדיקים יבואו בו והמש"י והנה כששב בתשובה שלימה נסתלק ממנו היצה"ר כשרואה שאין לו מקום כאן והוא שמרמז וישב עשו לדרכו שעירה שביטל ממנו ומעליו כח הרע ויגרשהו וילך ויעקב נסע סכותה לשון הבטה והסתכלות כמו אבי יסכה ודרשו חז"ל ע"ש שהיתה סוכה ברוה"ק והיינו שמסתכל ורואה תמיד הש"י כגד עיניו כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד ויוצא מחושך לאור שבא למדריגת אור החכמה והחכמה תאיר פניו ויבן לו בית היינו שבונה לעצמו נשמה קדושה חדשה כי בית היינו אשה ע"ד מימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא ביתי ואשה היינו נשמה ע"ד הזה"ק אשה נאה דא נשמתא והיינו ע"י השתדלותו במעשים טובים יכול לבנות לעצמו נשמה קדושה גם בית רומז ליראה ע"ד חבל על דלית ליה דרתא וכו' והיינו שזוכה לבוא לבחי' יראה ע"י חכמה כי אם אין חכמה אין יראה וכו' והוא שמרמז ויבן גימ' חיים וגם גימ' חכם כי חיים נמשך מחכמה ע"ד החכמה תחיה בעליה וזהו ויכן ע"י חכמה בונה בית היינו יראה כנ"ל ולמקנהו עשה סוכות ע"ד הידוע אחר שקישט עצמו יראה לקשט אחרים לקרבן לקדושה והוא שמרמז ולמקנהו היינו למדריגה תחתונה שלו שהם בסוד מקנהו ג"כ עשה סוכות כמ"ש לשון הבטה והסתכלות שקירבן אל אור הקדושה העליונה ע"כ כשעשה כך וזהו כל מגמותיו כל ימיו וידוע במדה שאדם מודד מודדין לו כי כל מדה שאדם מתנהג בה מלמט' מעורר על עצמו כך מלמעל' וינהג עמו השם ב"ה ג"כ באותו המדה לכך קרא שם המקום היינו שממשיך שם המקום ב"ה כביכול ג"כ סוכות להיות מסתכל ומשגיח עליו תמיד בעינא פקיחא לשומרו מכל דבר רע שבעולם גם סכות הוא לשון סכך היינו כביכול ב"ה וב"ש פורס סוכת שלום עליו להיות עליו למגן ולמחסה כאמא על בניה אמן כי"ר: