Degel Machaneh Ephraim, Emor 1

אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא בעמיו ואיתא במדרש אמור אל הכהנים אמרות ה' אמרות טהורות משל ע"ש והוא תמוה ואבאר לפי קט שכלי כי הנה ידוע מאא"ז זללה"ה והיה מרגלא בפומיה תמיד ע"פ חמת מלך וכו' ואיש חכם יכפרנה ואמר על מעשה שהיה בק"ק זסלב יצו שהיה שם פחד גדול עד שברח כבוד הרב המנוח מוה' דוד אב"ד מאוסטרהא ואא"ז ז"ל היה בק"ק קאמינקא ואמר שיהיה שם פחד קשה ואמר פי' הפסוק הנ"ל ושורש הדברים כי מפי הקב"ה יוצא אותיות להנהגת העולם וכשבא לעולמו' האותיות מצטרפים לפי המקבלים הן לטב ולהיפוך ח"ו וכשיש צדיק שהוא חכם בעולם ויודע האותיות שיצאו מפי הקב"ה אע"פ שהם מצטרפים חלילה שלא לטובה יוכל להפך הצירופים ע"י חכמתו ותפלתו כמו מן מת תם ומן נגע עונג הכל לפי האותיות של הגז"ד וסיפר שכן עשה בזסלב שראה שיצאו צירופים לא טובים ועשה מהם צירופים אחרים ונשאר רשימתן פחד והבן זה כי זה כלל גדול וזהו אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו ע"ש מה שכתבתי במ"א כמה פעמים שיוכל האדם החכם העובד ה' להפוך מצירופים לא טובים לצירופים טובים ולהשליך הצירופים לא טובים על שונאי השם וזהו פי' הפסוק אמרות ה' אמרות טהורות כי מפי עליון לא תצא הרעות וכו' ואף על פי שלפי המקבלים הם מצטרפים בצירופים לא טובים מכל מקום החכם יכול להפך הדבר וזהו כסף צרוף היינו האותיות כוספים ומתאוים לצירופים טובים כאשר יצאו מעולמו' החיים והטובים כי כל דבר מתאוה לשורשו והבן וזהו בעליל לארץ פי' אף שנתגלה בארץ לפי המקבלים מכל מקום מזוקק שבעתים היינו שבעה פעמים שבעה כמו אור החמה יהיה שבעתים והוא בחי' החמישים אשר הוא שורש הכל ושם נמתקים הדינים בשורשם והבן וזהו פי' המדרש כי ידוע כי באותיות יש בחי' נר"ן והיינו האותיות הם הנפש והנקודות והטעמים הם בחי' רוח ונשמה כאשר בארתי במ"א ולזה רימזה התורה הקדושה אשר דרכיה דרכי נועם ואור פני המלך העליון הדרך אשר יעשה האדם וחי בהם וכו' אמור אל הכהנים היינו החכמים העובדים את ה' לנפש לא יטמא בעמיו היינו שלא יניחו להיות מצטרפים האותיות שהם בחי' נפש כפי המון עם המקבלים אותם בצירופים לא טובים רק בידם מסורי' הדברים לצרפם ולייחדם בשרשיהם העליונים ולהפך אותם מרעה לטוב' ומנג' לענג כמו שכתבתי ע"פ ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע כל זה הוא מרומז בפסוק אך הוא מוסתר בפסוק ובא המדרש ופי' את הדברים ע"פ פסוק אמרות ה' אמרות טהורות כאשר פרשתי לעיל ומזה תבין פסוק אמור אל הכהנים לנפש לא יטמא בעמיו מה שמרומז בזה כאשר בארתי והבן ועיין מה שכתבתי על מאמרם ז"ל כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם כי הוא אומר אותו דבר כמו שהוא בעולם העליון בצירופים של חיים ושל אמת שיצאו מפי הקב"ה מקור החיים והוא כוונת בשם אומרו ועי"ז מביא גאולה לעולם היינו שהוא גואל את העולם בזה כנ"ל והבן: