Degel Machaneh Ephraim, Ki Teitzei 7

לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה': הוא ע"ד זו"הק זכאה הוא מאן דשוי דירה לשכינתא בליביה כלים נאים באברים דליה וזהו אנכי פניתי הבית דא לבא מע"ז שצרי' לפנאה לבא מכל הרהורין בישין בגין למהוי שכינה מדורה גביה וע"ז אמר דה"מ ע"ה ולבי חלל בקרבי גם ישתדל שלא לפגום באברים דליה כי רמ"ח מ"ע הם נגד איברי האדם ושכינה נקראת מצוה דא נשמתא דב"נ וכשיזכה לג' בחינות אלו דירה כלים אישה המרומז בתיבת דכ"א אז השכינה שורה אצלו והנה המחשבה המחטיא את האדם הא גורמת ביטול ופגם בג' בחי' אלו ונקראי' פצוע דכא ל' פצע וחבורה וזהו פי' הפסוק תשב עד דכא ותאמר היינו עוד צרי' בע"ת לומר שובו ב"א ע"ד ורבים השיב מעון פי' הבע"ת צריך לתקן כל הבחי' ולהשיב' בסוד דכא הנ"ל וזהו ע"י שבירה ונמיכת רוח הנקרא דכא ותאמר שובו ב"א כנ"ל: שפכה נקרא סילון וצינור והיא מדת התענוג והתקשרות הכולל כל ומשפיע וזהו פי' לא יבא פצוע דכא שעושה פצועים בדכא הנ"ל או כרות שפכ' היינו אפי' שהמחשב' מניחו לעשו' דכא הנ"ל רק שהיא כרות שפכ' היינו בלי תענוג והתקשרו' אז ג"כ לא יבא בקה' ה' כי מצו' בלא דחו"ד לא פרח' לעיל' והבן