Degel Machaneh Ephraim, Lech Lecha 11

וילך למסעיו מנגב ועד בית אל י"ל שהתורה מרמזת לנו בהליכת אלו של אברה' ע"ד יש' מדבר לאג' מים וארץ ציה למוצאי מים כי השכינ' כביכול מקבלת השפע דרך צינורת ושבילין הידועי' לה וכשיש צדיקי' בעול' אזי במעשיה' הטובי' ותורתם ותפלת' ממשיכי' דרך אות' צינורת חסדי' להשכינה כביכול שתהא תמיד מקבלת שפע לא יחסר ורשעים ח"ו גורמי' להיפוך במעשיה' ח"ו שהנהר יחרב ויבש וכן כל אד' לפי מעשיו או שגור' שנסתמי' צינורת נשמתו ח"ו או שפותח וממשיך דרך צינורת ושבילי נשמתו שפע להשכינה כביכול לכן נקראים הצדיקי' אנשי חסד שכל פעולת' לעשות חסד עם השכינה כביכול ועם נשמת' וגם כשהרשע עושה תשוב' הוא פותח מקורי נשמתו ועושה ממדב' ממה שהוא בחינת חורבה ושממה שאינו עושה פירות והוא בחי' הס"ם ר"ל שנקרא זקן שאינו עושה פירות כלל ובתשובתו שלימ' הוא מהפך לאגם מים שיהיה עושה פירות וממשיך חסדים שהם בחי' מים להשכינה כביכול וארץ ציה מה שהיה תחלה ארץ ציה נעשה למוצאי מים ויושב שם רעבים ע"ד כל דכפין וכו' וזה י"ל שמרומז בפסוק וילך למסעיו היינו שזה היה כל הליכותיו של אברהם ופעולותיו שיתפשט מדתו מדת החסד מנגב הוא ארץ ציה כמו ארץ הנגב נתתני היינו שלא היה בו מים בחי' חסדים המשיך בפעולותיו שיהיה לבית אל שיתגלה בו חסדים המכונים אל ע"ד חסד אל והיינו שהמשיך חסדים להשכינה כביכול ע"י מעשיו הטובים ופתח אורות מקורי נשמתו ונפתחים הצינורת להריק שפע וברכה והבן: