Degel Machaneh Ephraim, Masei 3

עוד ירמוז ע"ד הראשון אך אין מדרש בלא חידוש ע"ד אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו כי אין דבר רע יורד מן השמים רק הכל טוב וחסד אפי' כשיורד מדת גבורה מלעילא הוא ג"כ לרחם על ישראל וללהט צריהם וכשהמקבלים הם טובים אזי מקבלים הדבר כמו שיורד מן השמים לטובה ואם ח"ו להיפוך אז אפי' מדת החסד נתהפך לדין והחסד הוא לאוה"ע וזהו דאיתא בגמרא חסד לאומים חטאת הוא לישראל היינו לשון חסרון שהוא חסרון לישראל כי אם היו ישראל טובים אזי היה החסד להם והגבורה לאוה"ע ועפ"ז יובן מ"ש בזוה"ק כד הוה רשב"י חי הוה מקיום בו וארובות השמים נפתחו ולכאורה הא זה קללה שמזה היה מבול על הארץ אך דהאמת הוא דבמבול כתיב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום ואח"כ ויהי המבול על הארץ ופי' רש"י ז"ל כשירדו הגשמים ירדו אם ישובו יהיו גשמי ברכה והם לא הטיבו דרכם ויהי המבול על הארץ שנהפך הגשמי ברכה למבול חלילה כי המקבלים הפכו אותו לרעה לכן בימי רשב"י ע"ה שהיה מגין על דורו והיו צדיקים הרבה בתוך הדור שהוא היה הפסוק הנ"ל בדורו לברכה וארובות השמים נפתחו וירד שפע ורחמים באור תורתו של רשב"י ע"ה וחבריו והארץ האירה מכבודם לעולמי עולמים וכד רשב"י מית אפי' הפסוק ויסכרו מעינות תהום רבה שהוא טובה נהפך זה על תורת רשב"י ע"ה שנסתם מעינות החכמה ולחכם יספיק הקיצור לכן כל מוצא ה' הוא טוב וחסד והוא שמרמז הפסוק ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם היינו המוצא של המסעות האיך ירדו מן השמים ע"פ ה' היינו הוי"ה שורש החסד ואלה מסעיהם למוצאיהם היינו שאצלם נשתנה המוצא ומפרש הרעות שהה מוצאות אותם בענין המסעות והכל כפי בחי' המקבלים אם המקבלים הם טובים אזי מקבלים כל טוב וחסד משמי' כמו שיורד בחסד והבן: