וכי ימכור איש את בתו לאמה וכו': י"ל שמרמז בזה דרך רמז ומוסר השכל על העוסק בתורה שלא לשמה דהנה ידוע מה שאמר ר' נחמן הארידענקי' על פסוק בא נא אל שפחתי וכו' הנה שלא לשמה היא בחי' שפחה ולשמה היא בחי' גבירה ובת חורין והנה אף שאח"כ התירו חכמינו ז"ל לעסוק בתורה שלא לשמה אך אמרו שמתוך שלא לשמה בא לשמה והיינו דתחילת לימודו צריך להיות עד"ז אף שלע"ע אינו יכול עדיין ללמוד לשמה אך אולי יזכה שיבוא לשמה אבל לא שישאר חלילה לעולם בשלא לשמה רק תמיד יהיה יגע בזה לזכות ללמוד לשמה והוא שמרמז הפסוק בא נא אל שפחתי היינו בחי' שלא לשמה אולי אבנה ממנה גם אנכי היינו לטעם שיבנה מזה בחי' שרה וגבירה שהוא בחי' לשמה עכ"ל וזה י"ל ג"כ רמז הפסוק בכאן דרך מוסר וכי ימכור איש את בתו של הקב"ה היינו התו"הק שהאדון ב"ה נתנה לנו לארוסה כמ"ש משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה לאמה היינו שלומד את התורה שלא לשמה שהיא בחי' אמה ושפחה עכ"פ לא תצא כצאת העבדים והיינו שיראה שלא ישאר לעולם באותו בחי' עבד ואמה רק עיקר התכלי' יהיה אצלו לבא לבחי' לשמ' וכו' והבן:
דגל מחנה אפרים, משפטים 7
Degel Machaneh Ephraim, Mishpatim 7
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.