עוד ירמוז ע"ד אשרי איש שישמע למצותיך ותורתך ודברך ישים על לבו: פי' כי הלב הוא מתאוה לתאוות הגשמיים והוא שאמר שיהיה התורה חביבה עליו אף שהלב מתאוה לדברים חיצונים ישבר תאוותו מחמת שהתורה צוה כך והתורה חביבה עליו יותר וזהו תורתך ישים על לבו היינו מושל על לבו כי התורה במדריגת למעלה מלבו והוא ג"כ מאמר חז"ל בשעה שהתורה חביבה עליה' פזר ואם לאו כנס וזה י"ל שמרומז בפסוק צרור את המדינים לשון דינים ומשפטי' היינו התורה תצרור ותקשור אותה בלבך ולא תאמר: והכיתם אותם ע"ד הכאה הוא כשאינו מגלה המוחין שלו אזי הוא חוזר ומכה תמיד במוחין וזהו שלא תגלה המוחין לפעמי' רק יהיה צרור וחתום בלבך כי צוררי' הם לכם היינו אף שנראה שהם צרורי' וקשורים לכם הוא בנכליה' ע"י מחשבותם אשר נכלו לכם על דבר פעור היינו התגלות כנ"ל כדי להתגדל ועל דבר כזבי הוא לשון כזבים ושקרים כנ"ל רק אם תראה שהתורה חביבה עליה' באמת אז פזר והבן:
דגל מחנה אפרים, פנחס 4
Degel Machaneh Ephraim, Pinchas 4
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.