Degel Machaneh Ephraim, Purim 17

ליהודים היתה אורה זו תורה וכו': י"ל ע"ד מה שחנני ה' ברחמיו וברו"ח כי ידוע הכופר בע"ז נק' יהודי ושמעתי בשם אא"ז זללה"ה שגאוה נק' ע"ז וכל הכופר בה נק' יהודי ומרע"ה היה עניו מאוד מכל האד' שהיה בחי' מה והוא הוי"ה והתפשטותו ולכן ניתנה התורה אליו כי בדעת חדרים ימלאון ועל ידו נתמלא הוי"ה בעשר אותיות להאיר בעשר מאמרות שורש של כל התורה רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת וזה זכה ע"י ענוה שהיה בחי' מה וזהו וירא אלקים את האור כי טוב לגנוז: ושמעתי בשם אא"ז זללה"ה היכן גנזו בתורה ועי"ש במקומו: וזהו שראיתי בחלומי פי' על מעשה הנזכר במדרש ר' אליעזר ור' יהושיע היו מהלכים בספינה והיה אחד מהם ער וא' ישן ניער רבי אליעזר ונזדעזע ר' יהושיע א"ל מפני מה נזדעזעת אמר מאור גדול ראיתי בים אמר שמא עיניו של לויתן הוא שנאמר עיניו כעפעפי שחר ע"כ והוא רמז כי התורה הוא ים החכמה והספינה היא מוח של האדם וכשהיו מהלכים השני גדולי ישראל בים החכמה והיו עסוקים בה הי' א' בבחי' ער וא' בבחי' ישן שלא נכנס כ"כ בבחינת החכמה באותו זמן ונזדעזע ושאל אותו מה זאת הפליאה וא"ל זהו פליאתו נשגבה שמאור גדול היינו אותו המאור שמסתכלין בה מסוף העולם ועד סופו שגנזו הקב"ה ראה אותו בים פי' בים התורה כנ"ל וזהו שהיו מתמה מה ענין של גניזה זו כיון שהכל יכולין להסתכל בו מסו"ע וע"ס ע"י התו' והשיב לו שמא מעינו של לויתן הוא ר"ל שאין זה אלא לצדיקים המלוים ומדבקין עצמם תמיד בעת עוסקם בתורה להבורא ב"ה והם לבדם יכולין להשתמש באותו מאור ולא בלעדם: וזהו ליהודים היינו אותם שכופרים בע"ז שהוא גאוה והם בבחי' מה להם היתה אורה זו תורה היינו האור הגנוז בתוך התורה: