Degel Machaneh Ephraim, Re'eh 1

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעון וכו': י"ל בזה ע"ד אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה כי ידוע שהקב"ה וב"ש ברא את האדם לעבודתו ית' ואיזה עבודה תמה היא שידמה האדם ליוצרו בכל מדותיו למען ישכון הקב"ה וב"ש אצלו וזהו שכן טוב וזהו שאמרו תלמידיו של ריב"ז איזהו מדה טובה שידבק בה האדם ח"א שכן טוב פי' הקב"ה הנקרא טוב ישכון אצל האדם ויהיה האדם כסא אליו ית' וכיצד יעשה להיות כסא להקב"ה יזדכך גופו ונשמתו כאשר זכרתי במ"א בהתקדש האדם חושים הרוחנים ובכלל הם הכ"ד ראשי איברים של האדם ואז מתקדשים ומתטהרים כל איבריו וגידיו וזהו והיה מחניך קדוש ונעשה נשמתו אור ורמ"ח איבריו נרות בוערים וזהו ע"י תורה ומצוה לשמה בד"ור נעשה אור תורה ונר מצוה האור היינו הנשמה השורה במוח וחושים השייכים לה ונר היינו רמ"ח איברי האדם וכולם ע"י דו"רח ונעשה נר ובהזדכך השרשים האלו נעשה גופו מרכבה לנשמתו ונשמתו נעשה כסא להקב"ה וב"ש ושורה אצלו וממילא כשיש לו שכן טוב דהיינו הבורא ב"ה אז לא יגורך רע והרע בורח ממנו וזהו סור מרע ועשה טוב פי' שתסיר מן הרע כל הרע שבו ותעשה מהרע טוב דהיינו מכל המדות הגשמיות והחומריות יפנה מהם הרע ויגביר בהם הטוב ובהיות גובר בהם טוב אזי הם נוטים ומטים אל החסד והחכמה וזהו טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי כי הם קו הימין אשר השמאל נכנע להם ע"י מעשים הזכים כמבואר במ"א בפ' עקב לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל ואיתא בש"ס שלא יעקר שם יעקב ממקומו לגמרי אלא שם יעקב טפל ושם ישראל עיקר פי' שלא תבטל המדות לגמרי רק תהפכם אל הטוב לקבל הטוב בהם ושיהיו כלים אל הטוב כמ"ש אא"ז זי"ע זללה"ה מה בין תלמידיו של בלעם הרשע לתלמידיו של א"א ע"ה והוא ידוע וכשעושה כן נעשה כסא להבורא ב"ה ושורה אצלו הקב"ה שהוא טוב וחסד וחיים וזהו אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה פי' כשתהי' כסא שהוא מספר אנכי אז ארד עמך בכ"מ ואעלך מכל מדות רעות ומכל מקומות רעים הנקרא מצרימה לשון גבול ומיצר לים החכמה שהוא החסד והחיים והטוב אבל אנכי אעלך משם: גם עלה פי' ידוע להוי לך שאתה מוסיף ומרבה בעלי' זו כי כשאדם יורד למדריגה תחתונה חלילה אזי יורדין עמו רוחניות ואלהות ונשמות ועולמות וכשהוא עולה אזי כולם עולים עמו וזהו ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו ביעקב ממש וזהו ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו כדאיתא בזו"הק שכל הנשמות וכל הנ"ק ירדו למצרים וכולם עלו בעליות ישראל משם וזהו בכלל וכן הוא בפרט כשנשמת איזה ישראל חלילה יורד למדריגה תחתונה באים עמו עולמות ונשמות ואלהות לירידה ח"ו ובהעלותו אזי הם עולין עמו וזהו ואנכי פי' כשתהי' כסא להקב"ה בסור מרע ועשה טוב ותהי' אנכי שהוא מספר כסא ותהי' כסא ומרכבה ואז תעלה אתה וכל העולמות ונשמות ואלהות המרומזים בתחתיים שניים ושלישים: וזהו שמרמז ראה אנכי שהוא בחי' כסא כשתהיה כסא ומרכבה להשי"ת אזי נותן לפניכם בחי' ברכה: ובחי' קללה היא כשתרד ממדריגתך שהיא בחי' קללה אז ירד עמו כל נצוציו והשכינה כביכול כדי להעלותו משם וכן כשיהיה בבחי' ברכה היינו כשיעלה למדריגתו אזי הכל יעלו עמו: וזהו שמפרש הפסוק את הברכה אשר תשמעון לשון אסיפה וחיבור: את כל מצות ה' היינו שיעלו כל נצוצין קדישין שהיו דבוקים בה' ונפלו ובעליותך יעלו גם הם וזהו מצות לשון חיבור ודביקות היינו הנ"ק שהיו מצות ה' היינו דבוקי' להשם ב"ה ונפלו למדריגות תחתונים: תשמעו היינו תאספו ותחברו אותם לשורשם ודביקותם וכן בהיפוך אצל ירידה שהיא בחי' קללה וכן אצל בחי' ברכה כנ"ל והמשכיל יבין: