מקצה שלש שנים וכו' והגר אשר בשערי' ואכלו ושבעו וכו': י"ל בדרך רמז ע"ד מאמרם ז"ל אל יאמר אדם אקרא בשביל שאקרא רבי או בשביל שאהיה זקן ויושב בישיבה או בשביל שאהיה ת"ח אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא וזה י"ל מקצה שלש שנים שנים לשון לימוד כמו שונה הלכות מקצה לשון פסוקה והכרתה היינו לאחר שתכרות את שלש שנים ענייני לימוד של שלא לשמה כנ"ל רק תבוא לבחי' לשמה אז תוציא מעשר היינו השכינה כביכול והיינו מ' עשר מ' הוא מלכות עשר שהיא כלולה מכל העשר כידוע וזהו תוציא מעשר היינו השכינה כביכול בשנה ההוא היינו בלימוד ההיא שהיא לשמה שהיא לשם ה' כידוע ואז ובא הלוי והגר והואכינוי למדריגה תחתונה ואכלו ושבעו היינו שיוכלו לקבל ממך ולהנות ממך אכילה ברבוי שביעה מאור תורתך הקדושה:
דגל מחנה אפרים, ראה 7
Degel Machaneh Ephraim, Re'eh 7
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.