Degel Machaneh Ephraim, Shemot 1

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו י"ל בזה ע"ד שאמרתי על פסוק אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה שנשאלתי מה זה "גם עלה גם תיבת עלה משמע לשון עבר והיה ראוי לומר גם תעלה ואמרתי מה שחנני ה' ברחמיו ובר"ח ע"פ הידוע כי כל אדם צריך להיות עייל ונפיק ועייל כמו וירד אברם מצרימה ויעל אברם ממצרים ואיתא בזוה"ק שרימז בזה שאמר אחותי היא בשביל שהיה ירא ודחיל היינו שהיה ירא ודחיל מאוד ליחות למצרים עד דאדביק נפשו בשכינה כביכול כמו אמור לחכמה אחותי את וכאשר קשר עצמו בשכינה קשר חזק ואמיץ אז שוב לא דחיל והמשל הוא כמו אדם שרוצה לירד לבור עמוק ומתיירא שמא לא יוכל לעלות לכשירצה לעלות לכך לוקח סולם עמו לבור כדי שיוכל לעלות והנמשל הוא השכינה כביכול הוא הסולם והוא שאמר לו הש"י אל תירא מרדה מצרימה כי יעקב מסתמא היה ירא ודחיל לירד למצרים לבור עמוק שלא יאבד ח"ו לעולם שם ולא יוכל לעלות ויראתו היה בודאי יראה פנימיות שלא להשתקע ח"ו בעמקי הקליפות וכשהדביק עצמו ליראה פנימיות ועיקריות שהוא ממש השכינה כביכול נמצא הוא דבוק בהשכינה כביכול והוא שאמר לו אל תירא כי אנכי היא השכינה ארד עמך היינו היראה שיראת פן תרד ממדריגתך היא תרד עמך שהיא ממש השכינה כביכול ולכך גם עלה היינו בוודאי תעלה אתה ג"כ ע"י השכינה כמשל הסולם הנ"ל ומה שאמר עלה לשון עבר כי בדבר שהוא וודאי עבר ועתיד שווים הם כאלו כבר היה כיון שבוודאי יהיה כן כך ג"כ כאן כיון שבוודאי תעלה ע"י הסולם שלקחת לך שהוא היראה שיראת יראה פנימיות ודבקת עצמך לשכינה וכאשר שמעתי בפירוש מאא"ז זללה"ה כי כשאדם מדבק עצמו ליראה פנימיות אזי יתפרדו כל פועלי און ממנו וזה י"ל שאמר הכתוב כאן ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה אך קשה בשלמא יעקב פי' בו הכתוב יראתו אבל השבטים איך יעלו משם מבור עמוק לזה רימז הכתוב איש וביתו באו דידוע בית מכונה בשם יראה כמו מאן דבעי למיחזי למלכא ליחזי בהיכלא דיליה גם בגמרא חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד ע"ש נמצא כי יראה מכונה בשם בית והוא שאמר איש וביתו באו שכל אחד ואחד התקשר עצמו אל היראה הפנימית שהוא בית בכדי שיוכל לעלות משם ומה שאמר וביתו היינו כ"א התקשר עצמו ביראה שלו לפום מדריגתו ולכך עלו משם בסוד הסולם כנ"ל והבן: