או יאמר בזה לבאר דבריו הקדושים כי ידוע שני שעירים היו ביוה"כ אחד היה נשתלח לעזאזל בכדי לפרוש ולהפריד הקליפה מן הקדושה וזהו ונשא עליו את כל עונותם היינו עונות תם ע"י השעיר נושא עליו כל עונות של ישראל פי' ע"י זה שלוקח העונות הוא פורש עצמו מן ישראל לקטרג כי הוא סובר שלוקח מתנה רבה ועצומה ועיין בזוה"ק וכן הוא בשעיר ר"ח וזהו אויביו אלביש בושת שעל ידי העוונות שהוא לובש מן העוונות עי"ז הוא פורש כנ"ל ועליו היינו על ישראל יציץ נזרו נזר הקודש ועולה מי שעולה בבחי' כתרים ביוה"כ וכן הוא בר"ת ותשועת נפשם מיד שונא וזהו ממש מחילת העונות כי בחי' כתר משם הוא המחילה והסליחה וכן הוא בשבת אפילו עובד ע"ז מוחלין לו וזהו שאומרים בשבת לא תבושי ולא תכלמי כי מן בשת וכלמה נעשה שבת ומלכה שנתלבש השכינה בלבושי שבת ויו"ט ולבושי הקדרות והשחרות נזרקים ונתלבשים בו אויבי ה' ושונאיו ילבשו בשת וכלימה וזהו בשנה וכן הוא בעולם שהאיש המכפר אשר הוא כה"ג ע"י בושת וכלימותיו נזרקו על הקליפות ללבשם כדי לפורשם ולהפריד' מעבודתו והוא ילבש אלה הבגדי' השמונה המרומזים לכפר עליו ועל כל ישראל והם ארבעה בגדי לבן וארבעה בגדי זהב שהם מלבושי קב"ה ושכינתיה והוא שאמר הכתוב קרב אל המזבח מלמד שהיה ירא ובוש ואמר לו משה למה אתה ירא ובוש כדברי אא"ז זללה"ה לכך נבחרת והיינו בכדי שיהיה להלביש הקליפה בושת וכלימה ועליך יציץ נזר הקודש לכפר עליך ועל העם ועל קודש המזבח והבן:
דגל מחנה אפרים, שמיני 2
Degel Machaneh Ephraim, Shmini 2
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.