Degel Machaneh Ephraim, Toldot 2

ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו וכו' ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו יש בזה דברים עמוקים ע"ד שאמר אא"ז נ"ע זללה"ה כי כל הדברים הם באים מהשכינה כביכול וכל החסרונות שיש לאדם יבין שהם חסרון השכינה כביכול ב"ה וב"ש כמו שהאיר עינינו בזה הענין בהרחבת הדעת לכן כל התפלות צריך להתפלל שתתמלא חסרון השכינה כביכול וממילא יתוקן חסרונו וזהו צדיקייא אינון שלוחי דמטרנותא כי הצדיקים ע"י חסרונם מבינים שיש חסרון בשכינה דוגמת חסרונם ומייחדי אותה ביחוד גמור והוא גלוי כי כל הזווגים הם בדעת ולכן נקרא זווג בשם דעת כמו וידע אדם וכו': והדעת הוא א' וזהו איה של מוסף קדושת שבת ע"ש בכוונת האר"י זללה"ה וזהו גם בלא דעת נפש לא טוב כי טוב היינו הזיווג כידוע ע"ד אמרו צדיק כי טוב והוא שאמר בלא דעת נפש לא טוב היינו שא"א להיו' שום זווג בלא דעת רק ע"י הדעת שהוא אחד מתייחדים ומתקשרים בזווגא וידוע אדני הוא דין והא' של אדני ממתיק דינים ומעלה את המלכות עליה אחר עליה כי הא' הוא הדעת וע"י הדעת הוא נעשה יחוד כנ"ל כי הוא ממתיק הדינים בשורשן והבן זה וכשנעשה יחוד נעשה הולדה והבן: ונקרא בשם אמא וידוע דשם אדני במילואיו הוא מספר תרע"א וכשחסר הא' היינו שמלכות שהוא אדני הוא בלא יחרד הוא תר"ע: וזהו שמרומז בפסוק ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו פי' הבין זה ע"י אשתו שאינו מולדת הדוגמא לזה שיש חסרון כביכול שם שא' חסר ונשאר עתר וזהו ויעתר לה': פירוש שהתפלל שיתחבר אלופו שלעולם לעתר ונעשה מזה תרע"א שהוא שער השמים כי השמם נכנסים שמה כי שם צוה ה' את הברכה ושם מולידים והבן: וזהו ויעתר לו ה' היינו שעלתה תפלתו ונעשה יחוד וזיווג והולדה שם ע"י שנתחבר ד' שהוא אלופו של עולם לעתר כנ"ל וממילא ותהר רבקה אשתו כי כמו שנעשה בעולם העליון כן נעשה בכל העולמות והבן זה מאוד כי עי"ז ותהר רבקה אשתו כי חיי ובני ומזוני במזלא תליא מילתא שהוא איה כדאיתא במוסף שבת בכוונת האר"י ז"ל והמשכיל יבין: