ויאמר יצחק מי איפא וכו' בטרם תבוא ואוכל מכל ואברכהו גם ברוך יהיה: י"ל בזה ע"ד דאיתא בזוה"ק על פסוק וה' בירך את אברהם בכל דא רזא דמהימנות' ע"ש והוא שאמ' הפסוק ויתן אברה' את כל אשר לו ליצחק היינו שאברה' נתן ליצחק מדת כל שהיה לו שהוא רזא דמהימנותא כנ"ל ועד"ז י"ל פירוש הפסוק ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה היינו בשביל זה לא תחסר שאין בו שום חסרון מפני כל בה היינו שיש להם מדת כל שהוא רזא דמהימנותא וזה י"ל הפי' שאמר ואוכל מכל היינו שע"י אכילה זו נתעורר עליו כל דלעילא והאמין שהוא ראוי לברכה והוא שרימז ואכל אותיות אכל הוא אל"ף כ"ף למ"ד והינו שהכניס אלופו של עולם בכל וזהו ואברכהו היינו בזה עצמו ברכתי אותו ג"כ גם ברוך יהיה ע"ד דאיתא בזוה"ק על פסוק ביום ההוא יהיה ה' אחד היינו שלעתיד השם הוי"ה יתהווה לאותיות יהיה היינו שלא יהיה שום פירוד ח"ו בין ו"ה ויהיו שווים כמו י"ה שהוא תמיד בחבורא תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין וזהו גם ברוך יהיה בפרט שידוע שיעקב היה מרכבה להשם הוי"ה ב"ה והמש"י:
דגל מחנה אפרים, תולדות 22
Degel Machaneh Ephraim, Toldot 22
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.