והבשר כל טהור יאכל בשר והבשר אשר יגע בכל טמא וכו': י"ל בזה ע"ד רמז דהנה ידוע מ"ש בזוה"ק על לא תעשה לך פסל שלא יאמר אדם ח"ו תורה שלא קיבל מרבותיו או שלא קיבל מרב הגון ע"ש והנה יש תורה כזו שטעון גניזה ואסור ליהנות ממנה ויש שטעון שריפה והמש"י. והנה התורה מכונה בשם בשר כמו בשר היה יורד לישראל משמים וכן תו"הק נמי ירדה לישראל מן השמים והוא שרימז והבשר היינו תורה אשר יגע בכל טמא היינו שלא קיבל מרב הגון והיא בכלל טמא יש אשר לא תאכל היינו שאסור לאכול ממנו והוא כינוי לגניזה ויש אשר באש ישרף כנ"ל אך והבשר כל טהור היינו התורה שקיבל מרב הגון שהוא טהור וישר אז כל טהור היינו שיטהר עצמו מקודם ואח"כ יאכל ויהנה מהבשר היינו התורה ההיא והמשכיל יבין:
דגל מחנה אפרים, צו 11
Degel Machaneh Ephraim, Tzav 11
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.