Degel Machaneh Ephraim, Tzav 7

ועתה נבוא לבאר מאמר בעל הגדה אשר כל איש ישראל אומרים אותו בוודאי ברוה"ק נאמרה מהו שאלת החכם ומהו תשובתו ומהו החילוק בין דברי החכם לדברי הרשע כי החכם אימר מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אתכם ותשובתו כהלכות הפסח וכו' והרשע אומר מה העבוד' הזאת לכם ותשובתו להקהות את שיניו יש בזה דברי' עמוקים ונבאר בתכלית הקיצור והחכם יבין גם יבוא בביאור ארבעה בנים דברה תורה כי כבר בארנו לעיל כי לחכמים די באזהרה א' ובדיבור א' אנכי ואברהם אבינו ע"ה השיג כל התורה בעצמו מחמת כי מאס ושיבר כח אלקים אחרים מעצמו ולפי בחי' הסרת אלקים אחרים כך זכה לבחי' אנכי והבין והשיג בחי' בריאת האדם ברמ"ח מצות עשה ושס"ה מל"ת והאיך הם מאירים באדם ומחיים אותו כמבואר' בס"י וכשבא אאע"ה הבין והביט וכו' וראה ועלתה בידו הבריאה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו' וקשר עשרים ושתים אותיות בלשונו וכו' ע"ש כי איתא בש"ס מצות בטילות לעתיד לבוא והוא תמוה הא התורה הוא נצחיות וכל מצוה ומצוה הוא חיות העולמות כמבואר בכ"מ ואיך שייך ביטול בהם אך להבין זה הואיל ועסוקים אנו באותו ענין ובאותו הלכה הלכות חג בחגו ונבאר כי איתא בר"מ כי מצה הוא לשון קטטה ומריבה והיינו שעושה מריבה ודוחה הקליפה גם מצה היא י"ה מכוסה באתב"ש בבחי' מ"צ וכשהקב"ה שם אזי נקרא מצה ע"ש ולבאר זה כי ידוע אותיות מצוה הוא שם הוי"ה ב"ה רק אותיות י"ה הם בהעלם באותיות מ"צ והם בחי' המוחין אשר לע"ע הם מכוסים ולעתיד לבוא כשיתגלה המוחין ובחי' הדעת יהיה מצה בבחי' מצוה כי יהיה שם הקב"ה ויהיה חיבור וזיווג ומצוה יהיה בבחי' הוי"ה ב"ה שיתגלה התלת מוחין וזהו והם שתים שהן ארבע ויהיה ג' בחי' הויה שורש חב"ד ולענ"ד הוא מרומז בזוה"ק ובר"מ כמה פעמים כי בתחילה עלו ישראל לבחי' מצה ואח"כ לבחי' לחם הנני ממטיר לכם לחם מן השמים והשמים הוא בחי' ו ולחם הם בחי' שלשה הוויות והבן שהם תלת מוחין וזהו שאיתא בש"ס לעתיד לבוא תוציא א"י גלוסקאות פי' לע"ל יסיר המכסה מן המוחין ויהיה הכל הוי"ה ב"ה ותוציא א"י לחם בלי מוץ ותבן כמו הארץ מה שזורעים בה היא מוציאה אם חיטים יפים יהיה מוציא חיטים יפין וכן להיפוך ח"ו וכן הוא בכל הדברים שבעולם וזיווג איש ואשה יוציא הנשמות כפי הזיווג בלי מוץ ותבן לכן יהיה ביטול היצה"ר וביטול המות כמ"ש ובלע המות לנצח וכו' כי יהיה הכל בהתגלו' מוחין עילאין אשר הם חיים והמש"י וזהו רמז בש"ס מצות בטילות לע"ל היינו תיבת מצוה יהיה בטל רק יקרא שם הוי"ה ב"ה כי יתגלה אור המוחין המכוסה במצ' דמצוה ומאא"ז זללה"ה שמעתי או בשמו או בשם הרמב"ן ז"ל כי ישיגו העולם בחי' המצוה ושורש חיות המצוה האיך שהוא ממש חיות נפשו וחיות כל העולמות כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ובריתי היינו התורה וכמו שהשיג אאע"ה מצד עצמו כל התורה כנ"ל ולא ששמר התורה בציווי הקב"ה מחמת שהיה מצוה לו כי עדיין לא היה תורה רק שהשיג מצד השכל שורש חיות של כל מצוה ומצוה איך שהיא חיות נפשו וצריך לעשותה לחיות נפשו כדי לדבק לחי החיים ואז לע"ל ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים וזהו והיה עיניך רואות את מוריך כי אותיות רבי הם בחי' חו"ב עם הנביעו כמבואר לעיל בשם אא"ז זללה"ה וזהו ולא יכנף עוד מוריך פירש שלא יהיה מכוסה הבחי' רבי שהוא חו"ב באותיות מ"צ שהוא הסתרה רק יהיה הכל באתגלייא וישיגו הכל אורחות חיים כמו אאע"ה שורש של כל המצוה וסודותיה האיך הם מאירים באדם ובכל העולמות ומחיה אותם וא"א להיות כלל שלימות האדם כ"א ע"י ושני הפירושים עולים בקנה אחד לפי המבין וזהו פי' מצות שם מצות שהוא לשון ציווי זה יהיה בטל לע"ל כי לא יעשו המצות מחמת שהוא מצווה מאת השם ב"ה ואם לא היה מצווה לא היה עושה רק ממילא יהיה רודפים לקיים המצות כדי להחיות נפשם כמו שרודפים אחר הדבר המחיה בגשמיות בלי שום מצוה ולכן יהיה בטל שם של מצות שלא יכונה כלל בלשון ציווי רק מצד השכל והשגת עצמם יעשו אותם כנ"ל ודי בהערה זו למשכיל להבין שורש הדברים והאיך שני הפירושים עולות בקנה אחד: וזה שאמר בעל ההגדה ברוך המקום וכו' כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם וחכם מה הוא אומר מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אתכם והיינו כי החכם עיניו בראשו שיש לו בחי' חכמה שהוא בחי' בראשית שהוא מאמר ראשון בחי' אנכי כנ"ל: ומכח זה החכם משיג מאליו כל התורה כולה שהם תרי"א עיטין לבחי' אנכי כנ"ל והבן: ולכך לחכם לא יקרא בשם חוק ולאו בשם מצוה אלא או כפירוש הא' שיקרא אצלו בשם הוי"ה ב"ה או כפירוש השני שלא יהיה דרך ציווי רק ממש יהיה רודפים אחר זה אחר אשר יתגלה אור החכמה שורש החיות של כל העולמות וזה תמיהת החכם מה החוקים וכו' אשר צוה ה' אתכם ואם לא הייתם מצווים לא הייתם עושים הלא מי שיש לו מוח בקדקדו יבין שזהו ממש החיות של הכלל והפרט ותשובתו הוא כהלכות הפסח היינו שיש מוחין דגדלות ומוחין דקטנות כן ג"כ יש בני אדם כמותם וצריך לצרפם שניהם יחד ולהמתיקן כנ"ל בדרוש הארוך וזה יהיה עד ביאת משיח צדקנו בבא: וזהו שמרומז אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ס"ת חרן שהם בחי' ג' אלקים שהוא מוחין דקטנות כידוע ולכן היו צריכים עשרה דברות ועשרה מאמרות וזהו אין מפטרין אחר הפסח וכו' פי' שאין עתה גאולה שלימה בבחי' התגלות המוחין כי יש עוד אחר הפסת זמן הספירה כידוע מה שכתוב בכתבים והבן: ושאלת הרשע הוא ממש להיפוך כי הרשע שאין משיג כלום נועם מתיקות התורה והמצוה והיא כעבודה קשה לכל העושים בה וכמשא כבד יכבדו ממנו איזה מצוה אשר הא עושה בע"כ והוא ששאל לעבדי המלך מהו זה עבודה אשר יצוה לעבדיו לעשות כה או שזהו אין מצות המלך כלל וזהו לכם כמאמר הנחש הנ"ל וזהו לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר והבן ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו בעבור זה עשה ה' לי לי ולא לו אלו היה שם לא היה נגאל: כי הגאולה היה רק למאמינים בו יתברך כמ"ש באוה"ת ועברתי בארץ מצרים כמלך העובר ממקום למקום: והוא ד"מ לבני המלך הנתונים בשביה קשה ומצפים בכל יום לצאת לאביהם ולמלכם ופעם א' עבר המל' דרך אותו המקום שבניו שמה ובעבור המלך והכירו בניו את אביהם ומלכם ותפסו עצמם בו ובבגדו ומי הוא אשר יושיט ידו שמה להעבירם מאביהם חדא דיתחייב בנפשו ועוד מחמת אימת המל' ירא ליגע אצלו כלל: וזהו כמלך העובר ממקום למקום והבן אבל לרשע שאינו מאמין בזה כדאיתא בספרים הקדושי' של הגאון מפולנאה בשם הרב המגיד מבאר ז"ל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו כיון שאינו מאמין בו ואינו נותן לב בעבור הצדיק דרך גיהנם לדבק בו בשביל שלא היה מאמין בו בחייו לכן אינו עולה עמו וזהו ממש הענין ברשע זה השואל על ה' ועל עבדיו וכפר בעיקר ואינו מאמין בו לכן אלו היה שם לא היה נגאל כי כל ניצוצי השכינה עלו וכל הקליפות תפול עליהם אימתה ופחד וידמו כאבן ושאלת התם שלא השיג בחי' אמת התורה רק בתמימות הולך ומאמין בה' ובעבדיו הוא שואל סתם מה זאת: