Degel Machaneh Ephraim, Vaetchanan 1

ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר ה' אלהים אתה החילות להראות את עבדך וכו': יש להעיר בזה אומרו פעם שנית ה' אלהים אחר שאמר כבר ואתחנן אל ה' גם מהו לאמר וחז"ל דרשו מה שדרשו ולכאורה נרא' כי זה תפלה בפני עצמה ואתחנן אל ה' לאמר ה' אלהים ולהבין זה נבאר בראשונה בהפטרה נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם דברו על לב ירושלים וכו' כי לקחה מאת ה' כפלים בכל חטאתיה וצריך להבין מה זה דברו על לב ירושלים האיך שייך לב בירושלים גם להבין כי לקחה כפלים מאת ה' והוא תמוה שהקב"ה ילקה ח"ו כפלים על העונות ויש להבין זה ע"פ ששמעתי ממארי אבא זקני זללה"ה כי המלך אשר בישראל הוא הלב של ישראל וביאר עפ"ז הפסוק איך אלך ושמע שאול והרגני ודיקדק אמאי היה ירא דווקא על ההליכה הלא ההליכה יכול להיות בשתיקה ויותר היה לו לומר איך אשיב ואחזיר אחר אשר אמשח אחר למלך ויהרגו שאול וביאר כי המלך הוא הלב של כלל ישראל והלב שומע פי' מבין מהו שאמר איך אלך ושמע שאול פי' כי הוא עדיין המלך של ישראל קודם משיחה לאחר ושמע פי' מבין למה אנכי הולך על מה ולמה והרגני אבל על החזרה לא היה ירא כי כבר יהיה דוד משוח למלך ולא יבין ולא ישמע כי בוודאי יעשה הדבר בהסתר ע"פ ואח"ז ראיתי בספר יצירה לב בנפש כמלך במלחמה נמצא הלב הוא המלך של הגוף והאברים ובוודאי אין דרך צבא המלך לעשות שום דבר בלתי ידיעתו ומזה יבין האדם כי כן דרך כל האברים להתנהג ע"פ הלב ובו כח רוח חיים המתנועע לכל הגוף ובלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו כי הוא החיות של כל האברים והנה ראיתי בספר ראשית חכמה כי הלב מכונה בשם ירושלים כי הוא באמצע הגוף כמו ירושלים באמצע העולם והוא שאמר התנא לב טוב ואמר רואה אני את דבריו שבכלל דבריו דבריכם כי הוא שורש לכל אברי הגוף והוא בחי' ירושלים ורוח החיים אשר בו הוא המלך היושב על הכסא וזהו אי רישי דעמא טב כולא טב כי אז מתנהגי' אחריו כל האברים כגדודים אחר המלך ולהבין מה זה לב טוב ומהו הטוב השייך ללב כי בכל דבר לפי ערכו טובו ד"מ במשקה הוא הטוב כשמתוק לחיך ובמלבוש הטוב שלו הוא דרך אחר היינו הצבע כמו שחור או לבן או מתוקן כתקונה ובלב מהו הטוב שלו והשלימות בוודאי הוא לב נשבר הוא הטוב והשלימות שבלב כמו אשכון את דכא וכו' וכמו זבחי אלהים רוח נשברה וההיפוך גובה הלב כי תועבת ה' כל גבה לב והלב נברא להיות שוכן בו הקב"ה כדאיתא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ממש וזכאה הוא מאן דעביד לי' דירה נאה בלבו נמצא נברא הלב להיות משכן להקב"ה והקב"ה אינו שורה כ"א בלב נשבר ונדכה לכן שלימות הלב הוא להיות נשבר בקרבו ואז כשיש בו שלימות הוא מכונה בשם ירושלים עיר הקודש יקרא לה ומלכה בתוכה לאפוקי חלילה כשיש בו גובה לב אזי יקרא בשם רום: וזהו י"ל שרימז הנביא בצחות לשונו דברו על לב שיהיה ירושלים וכשהיה הלב ירושלים אז מלכה הוא הרוח הנשבר בתוכו צדיק ונושע לעמו הם האברים מיד המצירי' דהיינו היצ"הר חלילה ויתנהגו אחריו כצבא אחר המלך ולא יתפזרו אנה ואנה להיות איש כל הישר בעיניו יעשה כצאן אשר אין להם רועה כי רועה נאמן יש להם מלכם בקרבם וזהו כי מלאה צבאה ועי"ז זוכה כי נרצה עוונה כי זבחי אלהים רוח נשברה יותר מכל הקרבנות: או יאמר כי נרצה עונה ע"ד דאיתא בש"ס השב מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות וזה כי נרצה לשון רצון נעשה מהעון: כי לקחה מיד ה' כפלים וכו' כי השב מאהבה תמיד לבו נשבר בקרבו ובוער בו אהבת בוראו כי אהבה ויראה הפנימים הם תרין ריעין דלא מתפרשין ונעשה לו מעונות זכיות: וזהו כי לקחה מיד ה' כפלים בעד העונות ובעד הזכיות ועתה נבוא לבאר הפסיק שהתחלנו בו כי דבר זה שמעתי ממארי אבא זקני זללה"ה כשיש צדיק בעולם אזי מייחד כל דברי העולם הגשמיים הן העובדות הן הדיבורים וזהו שהתפלל מרע"ה ולמה תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה רק יהיה להם רועה מייחד "וצאן הם יחודים והבן והנה שורש מלכות בית דוד הוא כי דוד הוא שורש מלכות כביכול אשר בכל משלה ובלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל דבר קטן וגדול כדאיתא בשם אא"ז זללה"ה על דרוש חז"ל לא גלו ישראל עד שכפרו בה' ובמלכות בית דוד ולא יגאל אותם עד שיחזורו לה' ולדודמלכם ע"ד הפסוק אין לנו חלק בדוד וכו': איש לאוהליו ואיתא א"ת לאוהליו אלא לאלוהיו ובעת הגאולה נאמר ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם וביאר הוא ז"ל כי ענין מלכות בית דוד הוא כל דבר קטן וגדול שאדם עושה אפילו השטת יד לכיסו ליקח ממנו שני פרוטות ולא עלה בידו אלא א' נקרא מלכות בית דוד פי' להבין שהוא מלכות אשר בכל משלה ומעורר אותו ע"י יסורים אלו לשוב לבוראו ב"ה כמאמרם ז"ל ה"ד יסורים וכו' ודפח"ח ויש להבין יותר כי כל הדברים נתהוו ממנו יתב' לכן נקרא בשם הוי"ה ב"ה שהוא מהוה כל ההוית וזהו ובקשו את ה' אלהיהם כי כל טבעות שהם בחי' אלהים שהוא מספר הטבע הם מהוי"ה ב"ה אשר הוא מהוה כל הוויות את זאת יבקשו ישראל ואת דוד מלכם פי' שיהיה ממש דוד מלכם מד' עד ו' ועד ד' והבן והוא שאמר מרע"ה ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר הוי"ה אלהים היינו שזהו התפלה עצמה שיהיה כמו בעת הגאולה ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם וזהו ע"י כניסת משה לארץ ואז היה ירושלים וארץ ישראל ירושת עולם ולא היה גלו יישראל כידוע זה והמש"י ה' יקבך נדחי עמו ישראל ויקוים בנו מקרא שכתוב ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אמן: