Degel Machaneh Ephraim, Vaetchanan 11

מצוה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו' להבין מצוה זו אחר שתבין רעיא מהימנא ריש פ' וארא דכ"ה ולקחתי אתכם וגומר קדמאה לכל פקודין למנדע לי בכלל ובפרט וכו': וי"ל ששמעתי ממורי ענין מה שאמר הכתוב דע אלקי אביך וכו' כי מי אשר בשמים ובארץ אשר ידע אותו באפס קצהו הגם ששמעתי ממורי פעם אחד כי דע היא לשון יחוד כמו וידע אדם את חוה אמנם כעת שמעתי ממנו בקיצור כי תכלית הידועה שידע שכל מאורעותיו בפרט וכל העול' בכלל הכל ממנו יתבר' ודפח"ח הגם שהוא עמוק עמוק וא"א לבארם מ"מ אמנ' מ"ש בקיצו' לסימנא בעלמ' שאם האד' הוא בעושר וכבוד ורב שפע ידע שהיא מדת החסד שבשכינה כי האדם הוא אברי השכינה עד שבכללות העולם נשלם שיעור קומה וכאשר האדם הוא בתכלית העוני והיסורין ח"ו היא מדת הגבורה שבשכינה ואז יתפלל משם בסוד בזאת יבא אהרן אל הקודש וכשהוא כלול משניהם ידע שהוא ממדת תפארת וכיוצא בזה בשאר מדות ישמע חכם ויוסיף לקח וכשאדם הוא עובד ה' תמיד ופעם א' לא יכול ידע שגם היא בשכינה ונק' קטנות ראשון או שני באופן שידע שכל דבר שבאד' עם כל מאורעותיו הכל היא בשכינה וידע ליחד מדה זו ולחברה במדה העליונה שלמעלה ממנו וכל זה הוא באדם דרך כלל ויש בזה עוד פרטי פרטים אשר יכול האדם השלם לייחד קב"ה על כל פסיעה ועל כל דבר ודבר שעושה גם בגשמי באכילותיו ועסקיו ומו"מ שלו הכל לייחדו ולידע מה זה המדה בשכינה וע"ו נאמר דע את אלקי אביך והבן ובזה מבואר רע"מ הנ"ל ענין כלל ופרט והבן: וגם שפיר מבואר ענין מצוה ראשונה אנכי וכו' ואז ידע לחבר מדת יום במדת לילה הנקרא כלל ופר' כנודע: וז"ש ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים שם ידעו בכלל כי בגלות א"א לייחד בכל מדה בפר' כנודע באדם שהוא מדריגה תחתונה שהוא בגלות האמיתי כשהוא נוגע לעבודת הש"י ואחר שיצאו מגלות הנקרא מצרים אז ידעו ליחד בפרט והש"י יכפר בעדי עד כאן לשונו ודי בזה: