Degel Machaneh Ephraim, Vayetzei 10

או יאמר וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים ואבן גדולה על פי הבאר ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מע"פ הבאר וכו' ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק' את הצאן הנה יש בפסוקם אלו רמז מוסר השכל שהתורה מלמדת לנו הדרך ישכון אור בענין עסק התורה לשמה ונקדים מאמר חזל כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק ע"כ וזה י"ל הפי' בפסוק הואיל משה באר את התורה הואיל משה הם אותיות לשמה והיינו כשעוסק בתורה לשמה באר את התורה היינו נעשה אצלו התורה באר מים חיים ונוזלים תמיד ונובעים בלי הפסק רק תמיד הוא מתגבר והול' ובזוה"ח מפורש שמזה זוכה להשיג שיחת עופות ודקלים ושיחת מלאכי השר' והוא מרומז במאמרם ז"ל זוכה לדברים הרבה היינו שזוכה להשיג דבורים הרבה והבן ועיקר תורה לשמה היינו שיהיה התעסקות התורה בדחילו ורחימו ועפ"ז נבין מה דאיתא בזוה"ק באר חפרוה שרים אילין אבהן וכו' היינו מי הוא שיכול לחפור את הבאר שהוא התורה שרים אילין אבהן היינו מי שלומד התורה בדחילו ורחימו שהם בחי' אבהן חג"ת שהוא יראה אהבה ויראה כלולה וזהו הפי' ויחפור עוד באר אחרת ולא רבו עליה ע"י שזה היה הבאר הג' שזכה למדריג' אהבה ויראה כלולה וכך היה השתדלותו בתורה ואז ולא רבו עליה שכל העולם כולו כדאי הוא לו ונקרא ריע וכו' ונקרא שמה רחובות היינו שנעשה אצלו כמעיין המתגבר ומתרחב והולך כי עתה הרחיב ה' לנו היינו שנעשה יחוד הוי"ה אלקים שהוא ה' לנו מספר אלקים ובזה יכול להעלות כל מדריגות התחתונות המלובשים בקליפות ר"ל וי"ל שזה מרומז בפסוקים אלו וישא יעקב רגליו היינו שהיה נושא ומעלה כל המדריגות תחתונות שהם בחי' עקביים ואח"כ מפרש הפסוק מאין זכה לזה וירא והנה באר בשדה היינו הבאר מים חיים שהיא התורה הקדושה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה דהיינו אבהן ג' רועים והיינו כנ"ל שא"א לבוא לבאר ההוא כ"א בבחי' ג' אבהן שהוא יראה ואהבה כלולה ומן הבאר ההוא ישקו העדרים היינו מן התורה ישקו בכל דור ודור מי שהוא אז רועה ישראל הנקראים צאן הם משקים את הדור תורה ומוסר מן אותו הבאר רק והאבן גדולה ע"פ הבאר היינו הצדיק הנקרא פי הבאר והיינו שיש מסך המבדיל מחמת חסרון המקבל ויש תקנה לזה ונאספו כל העדרים היינו שמתאספים יחד ורוצים מאוד לקבל תורה ומוסר מפי הצדיק באגודה אחת בלב שלם ובזה וגללו את האבן מעל פי הבאר שיכול הצדיק אז לומר להם שאין מסך המבדיל ביניהם ויש ג"כ לפעמים כשרוא' הצדיק שהוא צורך שעה לתיקון השכינה כביכול לדבר תורה ומוסר ואז ויגל בעצמו את האבן מעל פי הבאר שלא יהיה מסך המבדיל ואומר תורה ומוסר ליחדא שמא דקב"ה ושכינתיה וזהו וירא יעקב את רחל היינו צורך השכינה כידוע ואז ויגש בעצמו ויגל את האבן אבל לזה צריך התעצמות נפלא והוא שמרמז רש"י כמה גדול כוחו של זה שיכול בעצמו לגול ולהסיר האבן מעל פיו וישק את הצאן אלו ישראל שנמשלו לצאן והבן דברים אלו היטיב כי הדברים עתיקין: