Duties of the Heart, Fourth Treatise on Trust, Introduction 29

וְהַשְּׁבִיעִי שֶׁבַּעַל הַכִּימִיָּה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֶל מְזוֹנוֹ בְּמָה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ מִן הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאֹכֶל נִמְצָא בְּעִירוֹ בִּקְצָת הָעִתִּים כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ז יט) כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ, וְאָמַר (צפניה א יח) גַּם כַּסְפָּם גַּם זְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּיְיָ לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם עַד סוֹף יָמָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה כ) בְּרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת וְגוֹ׳, וְאָמַר (תהלים כג א) ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר וְגוֹ׳, וְאָמַר (תהלים לז יט) לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ.