Duties of the Heart, Fourth Treatise on Trust, Introduction 32

וְהָעֲשִׂירִי שֶׁבַּעַל הַכִּימִיָּה אִם יִוָּדַע עִנְיָנוֹ תִּהְיֶה סִבַּת מוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁמָּה שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל וְטוֹרֵחַ בּוֹ הֵפֶךְ הַנְהָגַת הָעוֹלָם וּמַנְהִיג הַכֹּל יַשְׁלִיט עָלָיו מִי שֶׁיְּמִיתֵהוּ כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲלִים אֶת סוֹדוֹ. וְהַבּוֹטֵחַ בַּיְיָ כַּאֲשֶׁר יִוָּדַע בִּטְחוֹנוֹ יִגְדַּל בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת וִיכַבְּדוּהוּ בְּנֵי אָדָם וְיִתְבָּרְכוּ בְּקִרְבָתוֹ וּבִרְאִיָּתוֹ וְיִהְיֶה גּוֹרֵם לְתַקָּנַת עִירוֹ וְלִדְחוֹת הַפְּגָעִים מֵעַל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י כה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וּכְעִנְיַן לוֹט בְּצוֹעַר.