Duties of the Heart, Fourth Treatise on Trust, Introduction 36

וּמֵהֶן כִּי הַבּוֹטֵחַ בַּיְיָ לֹא יִמְנָעֶנּוּ רֹב הַמָּמוֹן מִבְּטֹחַ בַּיְיָ מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ סוֹמֵךְ עַל הַמָּמוֹן וְהוּא בְּעֵינָיו כְּפִקָּדוֹן צֻוָּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַל פָּנִים מְיֻחָדִים וּבְעִנְיָנִים מְיֻחָדִים לִזְמַן קָצוּב. וְאִם יַתְמִיד קִיּוּמוֹ אֶצְלוֹ לֹא יִבְעַט בַּעֲבוּרוֹ וְלֹא יַזְכִּיר טוֹבָתוֹ לְמִי שֶׁצִּוָּה לָתֵת לוֹ מִמֶּנּוּ וְלֹא יְבַקֵּשׁ עָלָיו גְּמוּל הוֹדָאָה וְשֶׁבַח אֲבָל הוּא מוֹדֶה לְבוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר שָׂמָהוּ סִבָּה לַטּוֹבוֹת.