Duties of the Heart, Seventh Treatise on Repentance 4

אֲבָל גִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה הֵם אַרְבָּעָה.

הָרִאשׁוֹן הַחֲרָטָה עַל מָה שֶׁקָּדַם לוֹ מִן הָעֲוֹנוֹת.

וְהַשֵּׁנִי שֶׁיַּעַזְבֵם וְיָסוּר מֵהֶם.

וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּתְוַדֶּה בָּהֶם וִיבַקֵּשׁ הַמְּחִילָה עֲלֵיהֶם.

וְהָרְבִיעִי שֶׁיְּקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לַעֲשׂוֹתָם בְּלִבּוֹ וּבְמַצְפּוּנוֹ.

וְהַחֲרָטָה אוֹת עַל גְּנוּת מַעֲשֵׂהוּ בְּעֵינָיו כמ״ש (שם) מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, וְאָמַר בְּמִי שֶׁהִתְמִיד עַל חֲטָאָיו (ירמיה ח) אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים כָּזֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁמַּרְאֶה הַחוֹטֵא לַחֲבֵרוֹ הַחֲרָטָה עַל מָה שֶׁחָטָא לוֹ הוּא הַסִּבָּה הַחֲזָקָה לִמְחֹל לוֹ.

וְהָעֲזִיבָה אוֹת עַל בֵּרוּר אֱמוּנָתוֹ בַּגְּמוּל וּבָעֹנֶשׁ כמ״ש (ישעיהו נ״ה:ז׳) יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְגוֹ׳, וְאָמַר בְּמִי שֶׁהִתְמִיד עַל חֲטָאָיו (שם מ) בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ וְגוֹ׳. וּכְמוֹ זֶה נִרְאֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם כִּי כַּאֲשֶׁר יִמָּנַע הַמֵּרֵעַ לַחֲבֵרוֹ מֵהָרַע אֵלָיו אַחַר הַחֲרָטָה אָז יִהְיֶה רָאוּי לִמְחֹל לוֹ וְלַעֲבֹר עַל פִּשְׁעוֹ.

וּבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה אוֹת עַל כְּנִיעָתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהִתְוַדֹּתוֹ בַּעֲוֹנוֹ סִבַּת הַמְּחִילָה לוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח) וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם וְאָמַר בְּהֶפֶךְ זֶה (ירמיה ב) הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי וְאָמַר (משלי כח) מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וְכָזֶה נִרְאֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם כִּי הַחוֹטֵא לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁיִּכָּנַע לוֹ וְיוֹדֶה שֶׁחָטָא לוֹ וְהֵרַע אֵלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַמְּחִילָה וְהִכִּיר חֲבֵרוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מִתְחָרֵט עַל מָה שֶׁקָּדַם לוֹ מִן הַחֵטְא לֹא יִתְעַכֵּב מִלִּמְחֹל לוֹ וּמֵעֲבֹר עַל פִּשְׁעוֹ וְיָסִיר מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּלִבּוֹ מִן הַנְּטִירָה.

אֲבָל הַקַּבָּלָה שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה אוֹת עַל יְדִיעָתוֹ בְּרֹעַ מַעֲשֵׂהוּ וְגֹדֶל חֶטְאוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לד) אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף וְנֶאֱמַר (הושע יד) אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ וְגוֹ׳ וְנֶאֱמַר בְּהֶפְכּוֹ (ירמיה יג) הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו וְגוֹ׳. וּכְמוֹ זֶה נִרְאֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁיְּקַבֵּל הַחוֹטֵא לַחֲבֵרוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה לְהָרַע לוֹ וְיַרְאֶה הַחֲרָטָה וְהָעֲזִיבָה וְיִתְוַדֶּה יִהְיֶה זֶה גְּמַר סִבּוֹת הַמְּחִילָה לוֹ וְהָסֵר הָאַשְׁמָה מִמֶּנּוּ וּדְחוֹת הָעֹנֶשׁ מֵעָלָיו.

וּכְשֶׁיִּתְקַבְּצוּ בַּשָּׁב אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה גְּדָרִים בִּתְנָאֵיהֶם אֲשֶׁר אָנוּ עֲתִידִים לְבָאֲרָם יְכַפֵּר לוֹ הַבּוֹרֵא עֲוֹנוֹ וְיַעֲבִיר עַל פִּשְׁעוֹ, וְאִם יִהְיֶה הֶעָוֹן מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כ) לֹא יְנַקֶּה כִּשְׁבוּעַת שָׁוְא וְאֵשֶׁת אִישׁ מֵקֵל הַבּוֹרֵא עָנְשׁוֹ בעוה״ז וּמֵטִיב לוֹ בעוה״ב וְיִכָּנֵס בְּכַת הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט) וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב וְגוֹ׳ וְאָמַר (ירמיה ד) אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה׳ אֵלַי תָּשׁוּב וְאָמַר (שם טו) אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד: