Duties of the Heart, Sixth Treatise on Submission 1

אֲבָל הַכְּנִיעָה הִיא שִׁפְלוּת הַנֶּפֶשׁ וְשַׁחוּתָהּ וּמִעוּט עֶרְכָּהּ אֶצְלָהּ.

וְהִיא מִדָּה מִמִּדּוֹת הַנֶּפֶשׁ וְכַאֲשֶׁר תִּתְיַשֵּׁב בָּהּ יֵרָאוּ אוֹתוֹתֶיהָ עַל הָאֵבָרִים, מֵהֶם הַלָּשׁוֹן הָרַכָּה וְהַקּוֹל הַנָּמוּךְ וְהָעֲנָוָה בְּעֵת הַכַּעַס וּמִעוּט הַנְּקָמָה אַחַר הַיְּכֹלֶת עָלֶיהָ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר עַל אֶחָד הַמְּלָכִים שֶׁאָמַר לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב אֶצְלוֹ לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ הַשּׁוֹט חַי ה׳ לוּלֵא חֶזְקַת כַּעְסִי עָלֶיךָ הָיִיתִי נוֹקֵם מִמְּךָ נְקָמָה גְּדוֹלָה וּמָחַל לוֹ וְאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עָוֹן שֶׁהוּא שׁוֹקֵל יוֹתֵר מֵעֲוֹנֹתַי (ס״א מֵעַנְוָתִי.).